משרד עורכי דין פרידנברג ושות'

               ייעוץ מיידי

               ע"י עו"ד

               050-9000778

דיני משפחה

 

 

לייצר כסף מגירושין או מפירוד של ידועה בציבור

 

חוק יחסי ממון מחלק את הכסף, ואני אומר שחוק יחסי ממון אינו מתאים לשנת 2016.

לשופטים אין את היכולת לעשות איזון הוגן בכל איזון משאבים.

החוק חוקק לפני 42 שנים, שהעולם היה ללא אינטרנט, ללא פלאפונים וללא מחשבים.

 

החוק אומר שבימ"ש לענייני משפחה, בעת פקיעת הנישואין ישום את הנכסים ויחלק בין בני הזוג.

ב- 74 זה היה הכי הגיוני כי המרכיבים של הכלכלה היו פשוטים .

 

חוק יחסי ממון, נתעלם רגע מדיני משפחה, אמור לשקף עיסקה כלכלית שמתבצעת בין 2 שותפים שאנחנו מפרידים ביניהם בנק' זמן מסויימת, -

 

שמים את הנכסים ומוציאים שותף אחד החוצה.

 

העיסקה הכלכלית הזו של יחסי ממון לא מתבצעת בתנאי שוק כפי שהיתה מתבצעת עיסקה כלכלית בין 2 שותפים רגילים.

שותפים רגילים שהיו נפרדים, היו בוחרים את מועד הפירוד, את הסכם הפירוד ואת מרכיבי הפירוד והיו בוחרים מתי שמים את הרכוש כך שיהיה במחיר הוגן ל-2 הצדדים.

אם הייתי מוכר חלק שלי לשותף השני, זה לא היה מתבצע כפי שבחוק יחסי ממון.

 

אין מצב, אין מצב ששותף יגיד לשני: " תשמע, היום יש מספר, 1 נותן ל 2, והלכנו הביתה".

 

בכל עיסקה כלכלית, השותפים בוחרים מתי לבצע את העיסקה ואילו בחוק יחסי ממון הוא ביום הקרע – נוחת מלמעלה.

 

בני הזוג לא מחליטים על מועד פקיעת הנישואין לפי נק' הזמן הטובה לחלוקת הרכוש,

 

אלו 2 נק' זמן – ה-1 נק' זמן פקיעת הקשר בין בני הזוג או בין הידועה בציבור

ה-2 נק' זמן האופטימלית לחלוקת הרכוש במחיר הגון ל- 2 בני הזוג.

 

בס' 8 לחוק יחסי ממון, לשופטי ישראל יש את היכולת לצמצם, ללכת אחורה להוציא נכסים, אבל אין להם את היכולת ללכת קדימה, כמו להחליט שאת הרכוש הספציפי הזה אני לא שם היום, אלא נגרש ונחלק הכל, נסגור לגבי הילדים, וניפגש בעוד שנה לגבי הרכוש הספציפי הזה.

 

אף אחד לא מוכן שהחברה שהוא שותף בה, והוא רוצה לצאת או לקנות את חלק הצד השני, שמישהו ינחית לו מסגרת נוקשה של תאריכים ודרך שומה.

 

ס' 8 לחוק צריך לעבוד בדרך הפוכה,

 לא עוד צימצום, לא עוד הליכה אחורה, אלא קדימה כדי לקבוע מחיר הגון ל 2 בני הזוג.

לבימ"ש היום אין יכולת להגיד שזה רכוש שאני לא שם עכשיו בעת פקיעת הנישואין או בעת פירוד הידועה בציבור.

עו"ד מקצועי באמת, יודע לעבור קירות במצבים שבהם החוק כבל את ידי ביהמ"ש.

כשיטת עבודה מייחדת ומאפיינת אנחנו יצירתיים ומוצאים פתרונות גם כאשר החוק כובל את ידי ביהמ"ש, והבאנו בפני ביהמ"ש פתרון שהוא רוצה להסכים לו, -

שכל בן זוג יחזיק בנאמנות את חלקו של בן הזוג השני עד לנק' הזמן שכדאי ל 2 בני הזוג לשום ולחלק. ביהמ"ש סמך ידיו על דרכינו.

 

דוגמא מהמשפט האזרחי: פס"ד מוביל מבימ"ש העליון של 180 עמ' של 7 שופטים  ב- ברש"ע 779/06 בענין הצעת רכש שזה הכי דומה לדיני משפחה.

השאלה בפסיקה הייתה : מהו השווי ההוגן לשיווי מניות ?

למה צריך לכתוב 180 עמ' ונחלקו 7 ש': 4 ש' אומרים כי יש לשום בצורה א', 2 ש' בצורה ב', 1 ש' בצורה ג'.

ז"א העליון התחבט איך מגינים על בעלי המניות שיקבלו שווי הוגן.

 

הדרך לישום את החלק שיקבל הצד בפירוק הנכסים בין בני הזוג זה בדיוק כמו הצעת רכש.

אבל אין פס"ד של העליון על 180 עמ' ושל 7 ש' שמורה דרך לבימ"ש למשפחה מהו הדרך לשום את השיווי ההוגן בין בני הזוג או עם הידועה בציבור.

כי פקיעת הנישואין או פירוד ידועה בציבור זו הצעת רכש.

 

אין מצב שנק' זמן הקרע של הנישואין או של הידועה בציבור ישיק לנק' הזמן לחלוקה במחיר הוגן.  אלו 2 נק' זמן שונות לגמרי, כיום הצד החלש מפסיד.

לכן ביהמ"ש נענה לפתרונות היצירתיים שהבאנו בפניו.

 

לא שמעתי שבמזונות ילדים שמתנתקים בני הזוג, ולא בהסדרי ראיה, ויש בר מצוות, חתונות שנפגשים בני הזוג, אז למה שלא יפגשו בנק' זמן אופטימלית לחלוקת רכוש ספציפי ?!

 

 

 חמש עצות זהב למתגרשות

 

 

1.  הבטיחי את כספך – אם כל הכסף שלכם נמצא בחשבון משותף, קחי בחשבון שבעלך עלול למנוע ממך כל גישה לחשבון על ידי מתן הוראה פשוטה לבנק שלא לכבד כל חיוב בחשבון אלא בשתי חתימות. התארגני מראש עם חשבון נפרד השייך רק לך, ובטרם התחלת הליך כלשהו משכי לעצמך סכום שיאפשר לך לשרוד את התקופה הראשונה של ההליך. אם אינך יכולה למשוך את הכסף מהחשבון, תוכלי למנוע מבעלך לעשות זאת על ידי מתן הוראה לבנק מיד עם תחילת ההליך.

 

2.  אל תחשבי שבעלך יצא בלי כלום – נכון שאת רוצה גם את הבית, גם את הכסף בבנק, וגם סכום מזונות יפה, אבל אם זה כל מה שיש לכם, קחי בחשבון שבעלך לא יסכים לוותר על הכל. חשיבה כזאת בדרך כלל מנותקת מהמציאות. אחד מהמפתחות להצלחה בגירושין היא ליצור ציפיות ריאליות. הציפיה שבן הזוג ינושל מכל הרכוש,  גם אם הוא בגד בך או התעלל, אינה ציפיה סבירה, והסיכוי להשיגה נמוך. לכן מאוד חשוב להציב, יחד עם עוה"ד שלך, ציפיות ריאליות מהליך הגירושין ולפעול להשיגן.

 

3.  אל תמנעי מהילדים קשר עם אבא שלהם -  בתי המשפט רואים בחומרה רבה הסתת הילדים נגד האב ונסיון למנוע את הקשר או לפגוע בו. מעבר לעובדה שאת פוגעת מאוד בילדייך, אין ספק שהמתכון הבטוח ליצור מאבק על המשמורת, כאשר ניתן היה למנוע אותו לחלוטין, הוא לנסות לפגוע באבהותו של בעלך. אם קודם לכן היית יכולה להיות בטוחה למדי שלא יהיה ויכוח על המשמורת, ברגע שתנסי למנוע או להפחית את הקשר בינו לבין הילדים, תעוררי אצלו כל "גן אבהות" קיים, ובכך תבטיחי לעצמך מלחמת משמורת ארוכה, ובדרך כלל – מפסידה.

 

4.  אל תהפכי את הילדים לכותל – אם את אוהבת את הילדים שלך, למרות שממש קשה לך לשלוט בעצמך, בשום פנים ואופן אל תספרי לילדים כמה אבא שלהם נורא, אל תהפכי אותם לצד למריבה ואל תשעני עליהם. קשה ככל שיהיה לך, עבור הילדים את חייבת להיות דמות חזקה ומשענת תומכת ולא דמות חלשה שנשענת עליהם, כי הם בכל התהליך הזה – משענת קנה רצוץ.

 

5.  אל תסמכי על עצמך  – גם אם את חושבת שאת יודעת הכל, וקראת כל מה שאפשר על גירושין ברשת, בספרים ובמאמרים – את הליך הגירושין שלך את לא יכולה לנהל בעצמך. קשה להפריז בגודל הטעות שעושה מי שמנהלת לעצמה את הגירושין בלי ליווי משפטי צמוד. כאשר ההסכם שהורדתם מהרשת כבר חתום ומאושר בבית המשפט, היכולת שלך לתקן את הטעויות שעשית כמעט ואינה קיימת. 

 

 

חמישה דברים שצריך לעשות כשמתחיל הליך גירושין

 

תיעוד מסמכים פיננסיים, 

קבלת ייעוץ משפטי.

תיעוד המטלטלין בבית.

קבלת תמיכה רגשית.

הכנת מקור כספי נפרד מן הרכוש המשותף עם בן או בת הזוג. 

זוהי רשימת הדברים שהכי חשוב לעשות כשעומדים לפני הליך גירושין

 

על קו הזינוק

כל ההתחלות קשות, ובגירושים, כמו גירושים, ההתחלה קשה עוד יותר


קטעי המידע זורמים אליכם מכל כיוון, הרגשת אובדן השליטה יחד עם הצער הגדול, הבלבול והחרדה יוצרים תחושת חוסר אונים. להלן המלצות אתר גט-UP לאלו שעומדים על קו הזינוק :

 

1.חישבו – על הליך גירושין באופן ענייני. שרטטו לכם מטרות, השקיפו על תהליך הגירושים ממרחק הזמן ונסו לסגל חשיבה עניינית.

 

2. הניחו – את רגשות הנקם, הכעס, השנאה והאשם במקום רחוק, תוכלו לטפל בהם מאוחר יותר. אל תניחו לרגשות אלו לנהל אתכם עכשיו, כשאתם על קו הזינוק.

 

3פנו – לייעוץ משפטי באופן מיידי. קשה להפריז בחשיבות קבלת יעוץ משפטי מקיף וספציפי למקרה הגירושין שלכם.יעוץ משפטי אמור להבהיר לכם לאן מועדות פניכם לעזור לכם לברר את מטרותיכם בהליך גירושין , לבנות עבורכם אסטרטגיה שתוביל אתכם להשגת מטרותיכם, ולמקם אתכם על גבי מפת הליך הגירושין.

 

4. אל תרוצו – "לרבנות" או לבית הדין הרבני על מנת  לפתוח תיק גירושין . פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני לא תמיד תביא תועלת בהליך הגירושין גם לגברים שביניכם. לניסוח התביעה בבית הדין הרבני יש משמעות רבה יותר מאשר ל"פתיחת התיק גירושין" ולעיתים פניה לבית הדין הרבני תגרום לפונה דווקא נזק מבחינת האסטרטגיה של הליך הגירושין.

 

5. אספו – את כל המידע האפשרי על מצב הנכסים המשותפים ואלו שרשומים על שם כל אחד מכם, כולל חשבונות הבנק, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, נסחי טאבו וכיוצ"ב. עם ההתקדמות בהליך הגירושין מסמכים מהותיים עלולים להעלם באורח פלא.

 

6. בדקו – את חשדותיכם לבגידה. אם הנכם חושדים שבן/בת הזוג בוגד/בוגדת בכם, נסו לתעד את מעשיהם עוד לפני שהנחתם לפניהם את חשדותיכם לבגידה. לאחר גילוי הבגידה – הם יהיו זהירים הרבה יותר.

 

7. הציעו – פניה משותפת להליך של גישור, מתוך מטרה משותפת להגיע להסכם גירושין, הסכם ממון או לכל הסכם אחר שיסדיר את הליך הפרידה שלכם והגירושין.

 

8. אל תהססו – לפנות לעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה על מנת להגיש תביעות מתאימות במקרה שבן/בת זוגכם מסרבים להגיע להסכם גירושין או לפנות להליך של גישור. אל תנסו לחסוך ולנהל הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני בעצמכם. את התביעות ניתן בשלב מאוחר יותר – ואם ניתן יהיה להגיע להסכם גירושין – למחוק.

 

9. שכנעו – את בן/בת הזוג לספר לילדים במשותף על כוונתכם להתחיל הליך גירושין ולהיפרד, לאחר שקיבלתם מידע ו/או יעוץ בדבר האופן בו עליכם לספר על כך לילדיכם.

 

10. פנו – לקבלת עזרה ותמיכה. הליך הגירושין הינו אחד מההליכים הקשים ביותר שעובר אדם בחייו, ויש לכך השלכות על מצבו הנפשי של המתגרש. כניסה להליך גירושין, גם אם נערך בהסכמה מלאה, כרוך בכוחות נפשיים מחוזקים דבר העשוי לתרום רבות להליך הגרושים.

 

11. בידקו – היטב כל החלטה שקיבלתם. גם אם קיימת שאיפה עצומה לסיים את הליך הגירושין במהירות, אל תיקחו על עצמכם התחייבויות שלא תוכלו לעמוד בהן. הסכם גירושין הינו הסכם בעל השפעה עצומה על עתידכם, ועליכם לבדוק היטב את השלכותיו על עתידכם. יחד עם זאת, מומלץ כמובן לעשות כל מאמץ על מנת לסיים את הליך הגירושין בהסכם גירושין הוגן.

 

12. ערכו צוואה – כל עוד לא התגרשתם באופן פורמאלי, בן/בת זוגכם זכאים למחצית מחלקכם ברכוש, ואם ברצונכם למנוע זאת עליכם לערוך צוואה באופן מיידי.

 

מאמין ביחס אישי וישיר עם הלקוח, נשיאה בעול עמו, מתן ייעוץ הוגן ובניית אסטרטגיה משפטית מנצחת, בכדי להעניק לכל פונה תקווה לימים טובים יותר.

 

 

מתגרשים

 

הליך הגירושין הוא סבוך ומורכב מפריטים רבים, זכויות שיש ללמוד, קביעת גובה מזונות וחלוקת הרכוש. פעמים רבות נוצר מצב שחוסר ידע או דווקא תעצומות הנפש הללו משבשות את המחשבה ואת היכולת לקבל החלטות מושכלות ויש סיכוי שתפסידו הרבה מגירושין אלו. עורך דין לגירושין    הוא מה שתצטרכו לידכם לסיוע, הכוונה וראייה אובייקטיבית של התמונה כולה, מבלי להיות מושפע מרגשות שלעתים משבשים את היכולת לחשוב בבהירות. עו"ד  לענייני משפחה מכיר את הניואנסים הקטנים ביותר שהם קריטיים להצלחה, את ההדגשים הרבים שיש לתת עליהם את הדעת, ואת הדרכים לליווי אופטימלי ואפקטיבי של הלקוח.

 

רואים את האור

 

לתהליך גירושין יש מורכבויות רבות המבוססות על השיקולים לגירושין, על קיומם של ילדים לבני הזוג, עם בדיקת כספים שאולי הבעל לא הצהיר עליהם ועוד.  לפתיחת תיק גירושין יש משמעות רבה, מאחר ובישראל ניתן לפתוח תיק הקשור בגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לכל מקום כזה יש המשמעויות משלו היתרונות וההשלכות. עורך דין לגירושין עזריאל פרידנברג ינווט אותך לתוצאה הטובה ביותר עבורך. הקושי הגדול ביותר הוא במקרים של סירוב למתן גט ובמקרים של מחלוקת בענייני רכוש. במצבים אחרים ישנה הסכמה בין בני זוג אולם יש קושי בניסוח ההסכם ובחינת כל האספקטים המרכיבים אותו ועורך דין למשפחה עזריאל פרידנברג מתמחה בניסוחים צופי פני העתיד.

סיוע של עו"ד לגירושין  יכול להתחיל במתן יעוץ ללקוח/ה המגיעים אליו עוד טרם הליך הגירושין ובבקשה לקבל מידע על מה הדבר הרצוי ביותר והנכון ביותר עבורם. לעיתים יש צורך להיות הראשונים שפותחים תיק גירושין ובכך נוצר יתרון יחסי מאחר והמקום בו נפתחה התביעה הוא המקום בו יתנהל המשך המשפט, דיון או התהליך בהסכמה. לעתים יש צורך בייצוג משפטי וגם שם, ללא עורך דין לענייני משפחה, נלקח סיכון גדול מאד שעלול להוביל לתוצאות הרסניות.

 

לא לבד

 

אם את/ה שוקלים להתגרש או מצויים בעיצומו של תהליך, חשוב מאד שילווה אתכם איש מקצוע המעודכן בכל השינויים בסעיפים השונים, מכיר את התנהלות וסדר הדברים ויוכל להיות אתכם לכל אורך הדרך. עו"ד עזריאל פרידנברג עורך דין לגירושין יסייע באופן המקצועי, הדיסקרטי ובעיקר היעיל ביותר. עורך דין לענייני משפחה דוגל בפתרון הפשרה ובהכוונת הצדדים להסכם גירושין, על פני התדיינויות ארוכות ומתישות. רק לאחר מיצוי כל ניסיונות הפשרה יפעל באמצעים משפטיים כדי להשיג את המירב למענך.

 

הגירושין ביחס למועד בו נישאו הצדדים

 

זוגות שנישאו לפני 1.1.1974

על זוגות שנישאו לפני מועד זה חלה “הלכת השיתוף”. המדובר בהלכה משפטית הקובעת כי כל מה שנרכש במהלך הנישואין שייך לשני בני הזוג במידה שווה – ללא קשר לשאלה על מי רשום הרכוש.

מכיוון שכך, יכול כל אחד מבני הזוג לדרוש את חלקו ברכוש המשותף בכל רגע נתון. למעשה, תביעה לחלוקת רכוש במקרה זה אינה תלויה אפילו בתביעת גירושין, קרי, כל אחד מבני הזוג יכול לתבוע את מחצית הרכוש בהפתעה מוחלטת, ללא כל סימן מקדים ומבלי לפתוח בהליך גירושין.

יחד עם זאת, מדובר בחזקה שניתנת לסתירה. כלומר, החוק מניח כי לצדדים הייתה כוונה לשתף את הנכסים שנצברו במהלך הנישואים, אולם הנחה זו ניתרת לסתירה, במידה וצד מתגרש ישכיל להוכיח כי למעשה לא הייתה לו כוונת שיתוף. במקרה זה יכולה הערכאה הדנה לפסוק כי חזקת השיתוף לא תחול על נכס מסוים או אפילו על כלל הנכסים. אופן הוכחת כוונת הצדדים הנו עניין מורכב וסבוך משפטית ומוטב לו כי יעשה על ידי עו”ד בקיא ומיומן –

לייעוץ ללא התחייבות בירושלים או במרכז, 050-9000778

 

זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974

על בני זוג שנישאו לאחר יום זה יחול חוק יחסי ממון. הכלל היסודי במקרה זה הינו כי כל רכוש שנצבר מיום שהצדדים נישאו ועד ליום פרוץ הקרע ביניהם יהיה שייך לצדדים בחלקים שווים (אלא אם הצדדים חתמו על הסכם ממון שאושר כדין במסגרתו הסכימו על הסדר שונה).

 

מה ההבדלים?

שלא כמו במקרה הראשון (של חזקת השיתוף), בו יכול כל אחד מבני הזוג בכל עת לתבוע את זכויותיו, הרי שאצל זוגות אשר נישאו לאחר 1.1.74, זכותו של צד לתבוע את זכויותיו, מותנית בקיומו של קרע בין הצדדים או בתנאים אחרים המפורטים בחוק.

כעקרון, במקרה זה כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין מתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים. אולם, רכוש שהיה לצד לפני הנישואין, כמו גם גימלה כתוצאה מנזקי גוף וכן רכוש שהתקבל במתנה או בירושה, שייך לבן הזוג אשר קיבל אותם (אלא אם הוסכם אחרת במסגרת הסכם ממון).

 

הבדל מהותי נוסף הינו כי חזקת השיתוף (החלה על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974) הנה חזקה הניתנת לסתירה שכן מדובר ב”הנחה” של החוק כי לצדדים הייתה כוונת שיתוף – הנחה הניתנת לסתירה. מאידך, במקרה של זוגות עליהם חל חוק יחסי ממון, החוק הוא שיוצר את השיתוף וכעקרון (אלמלא הצדדים חתמו על הסכם ממון שאושר כדין), החוק יחול בכל מקרה והוא אינו עניין להוכחה משפטית.

 

שיתוף לפני הנישואים

 

ראוי לציין כי החוק מאפשר למי מהצדדים להוכיח כי הייתה להם כוונת שיתוף בתקופה שבין תחילת הקשר ועד למועד בו נישאו. משמעות הדבר הינה כי (בכפוף להוכחה), יכול ובית המשפט יפסוק כי על הצדדים לחלוק בנכסים שצבר מי מהם עוד לפני שנישאו.

 

מה נכלל ברכוש המשותף?

 

כעקרון, כל רכוש שנצבר במהלך הקשר הינו רכוש משותף ובתוך כך גם בית המגורים, כלי רכב, כספים, קופות גמל, קרנות השתלמות וחסכונות, פיצויי פיטורים, ביטוחים, פנסיה, מניות בחברות וכן רכוש עסקי ואפילו מוניטין וכושר השתכרות.

 

מתי הרכוש שלי לא שייך רק לי ?

כמו שאמרתי, העיקרון הוא שרכוש שהיה שייך למי מהצדדים לפני הנישואין ישאר שלו גם בעת פירוק הקשר. אולם העיקרון הוא לא חזות הכל וקיימים לא מעט מקרים בהם מוצא בית המשפט כי רכוש העבר הפך לרכוש משותף שניתן לחלוקה. הדבר קורה כאשר בית המשפט מוצא כי למראית עין הייתה לצדדים כוונה לשתף את הרכוש ולהופכו למשותף.

דוגמאות קלאסיות למקרים אלה הם מצב בו הצדדים שיפצו ביחד דירה שהייתה שייכת לאחד מהם וגרו בה יחדיו, או מקרים בהם צד מכר את דירתו מלפני הנישואים או את המתנה שקיבל או את הירושה שקיבל ובכסף שנתקבל רכש דירה חדשה או כל נכס אחר. כך, עלול בן זוג למצא עצמו חולק ברכוש שכעקרון, אמור היה להיות רק שלו, אך “בלי לשים לב” הפך למשותף.

 

האם יתכן שצד יקבל יותר ממחצית?

כן!  סעיף 8 לחוק יחסי ממון מקנה לערכאה המשפטית את הסמכות לבצע חלוקה בלתי שוויונית של הנכסים ולתת לצד יותר ממחצית מן הזכויות כפי שהן ביום עריכת האיזון. החוק מעניק לערכאה המשפטית שיקול דעת רחב מאד בהקשר זה ולמעשה החוק לא קובע באילו מקרים יכולה הערכאה המשפטית לקבוע חלוקה לא שוויונית.

אמנם, לכאורה מדובר בפסיקה שתינתן בנסיבות יוצאות דופן בלבד. אולם, הואיל והתנאים לחלוקה לא שוויונית לא נקבעו מראש בחוק, אזי במידה לא מבוטלת פסיקה לחלוקה לא שוויונית עלולה להיות תולדה של זהות השופט, הערכאה וכמובן של יכולותיו של עוה”ד המייצג 

                           

כמובן שכוונת המחוקק הייתה טובה וראויה. פסיקה לחלוקת רכוש לא שוויונית יכולה להוות מענה ראוי למצב בו מי מהצדדים רוקן את הנכסים המשפחתיים לפני תחילת ההליך, שאז יכול בית המשפט לתת זכויות עודפות לצד השני בנכסים שנותרו. יחד עם זאת, ה”פירצה” המכוונת שהחוק התיר, עלולה לשמש לניצול לרעה בידי צדדים שאינם תמי לב ואשר ישכילו לנהל את ההליך בדרך שאינה בהכרח הוגנת ותמת לב.

לייעוץ ללא התחייבות בירושלים או במרכז,  050-9000778

 

איך מגינים על הרכוש?

לפני הפירוד – הסכם ממון:

הדרך הבטוחה למנוע מחלוקות מיותרות בנוגע לרכוש היא חתימת הסכם ממון מראש. הסכם ממון שיערך לפני הנישואים באישור נוטריון (או לאחריהם באישור בימ”ש) יכול בהחלט למנוע מצבים בלתי רצויים בעתיד. מומלץ בחום כי הסכם הממון יערך על ידי עו”ד עזריאל פרידנברג הבקיא ומנוסה שכן די בטעות קטנה ובלתי מיומנת בניסוח ההסכם כדי להביא לאבדן ההגנה שהוא מעניק ולחזרה למצב של ניהול קרבות משפטיים בשאלת “ערבוב” נכסי העבר…

 

במהלך הפירוד:

כמו שכבר הבהרתי, העובדה שהרכוש רשום על שמו של אחד מבני הזוג אינה מעניקה הגנה אוטומטית מפני חלוקתו עם בם הזוג האחר. אבהיר כי גם קרנות פנסיה/ קרנות השתלמות/ ביטוחים / מקרקעין וכיום אפילו מוניטין עסקי, אינם שייכים בהכרח רק לבן הזוג שעל שמו הם רשומים ולא מן הנמנע כי ביהמ”ש ימצא כי מחצית מן הזכויות שייכות באופן שווה לבן הזוג.

אולם, כל עוד הזכויות רשומות על שם אחד מבני הזוג, קיים חשש כי אותו בן זוג יזדרז “להבריח” את הזכויות ולהוציאן תחת ידו באופן שיהפוך את איתורן וחלוקתן לבלתי אפשרית.

על כן, בכדי להבטיח את הזכויות של בן הזוג שעל שמו הזכויות אינן רשומות, יהיה על עוה”ד המייצג להזדרז ולהוציא מבית המשפט צווים רלוונטיים אשר ימנעו הברחה מהירה של הזכויות. התמהמהות ו/או היסוס מיותרים עלולים להביא לאבדן כל הזכויות.

 

חלוקת רכוש

 

חלוקת רכוש הינה אחת הסוגיות הרגישות ביותר בעת פרידה. אז לפני שמחלקים את הרכוש, הנה כל מה שחשוב לדעת על הגדרת המושג "חלוקת רכוש".

 

אופיו של הסדר חלוקת הרכוש מבוסס, על המועד בו נישאו בני הזוג: בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 לעומת בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974 או שהינם ידועים בציבור.

 

חלוקת הרכוש בין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 מתבצעת בהתאם להסדר הקרוי "איזון משאבים" והמצוי בחוק יחסי ממון, התשל"ג – 1974, אלא אם כן ערכו בני הזוג ביניהם הסכם ממון.

 

הסדר איזון המשאבים קובע הפרדה רכושית בין בני הזוג במהלך הנישואין, כאשר רק עם פקיעת הנישואין, בין אם על דרך גירושין ובין אם על דרך פטירה של מי מבני הזוג, יאוזנו נכסי הצדדים, בין אם רשומים על שם אחד מבני הזוג ובין אם רשומים על שם שני בני הזוג.

 

הסדר איזון המשאבים מאפשר איזון נכסי בני הזוג בטרם פקיעת הנישואים באם הוגשה בקשה על ידי מי מבני הזוג לביצוע הסדר איזון המשאבים והתקיים אחד מהתנאים הקבועים בחוק. אולם, באם הסדר איזון המשאבים אינו מתאפשר להתבצע במועד בו הוגשה בקשה על ידי מי מבני הזוג, ניתן לעתור לשמירת הזכויות עד אשר יתבצע האיזון.

 

הסדר איזון המשאבים קובע שכל רכוש, בכלל זה גם חובות,שנצבר במהלך נישואי הצדדים, הינו רכוש משותף, אשר דינו להתחלק שווה בשווה, למעט נכסים שהתקבלו במתנה ו/או בירושה ו/או לפני הנישואים ו/או גמלה המשתלמת מהמוסד לביטוח לאומי ו/או גמלה או פיצוי המשולמים בשל נזק גוף או מוות. נכון בעניין זה גם לציין, שכמו שלכל כלל ישנו יוצא מהכלל, אזי גם כאן קיימים חריגים, וישנם נכסים שאף על-פי שאמורים להיוותר מחוץ ל"מסת" הנכסים ברי האיזון, הרי שישנם מצבים שיכללו גם כן, ולמעשה בחינת טיבם של הנכסים נעשית בהתאם לכל מקרה ומקרה.

 

כאמור, חלוקת הרכוש מתבצעת לרוב בין בני הזוג בחלקים שווים, וזו גם עמדת בית המשפט בבואו לפסוק בנושא חלוקת הרכוש בין בני הזוג, ואולם ישנם מקרים בהם מוסמך בית המשפט להפעיל את סמכותו הקבועה בחוק ולפסוק חלוקה שאינה שווה.

 

חלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974 או ידועים בציבור מתבצעת בהתאם להלכה הקבועה הקרויה "הלכת השיתוף".

 

הלכת השיתוף הינה הלכה שהתגבשה בפסיקות בית המשפט, ואינה קבועה במסגרת חוק, להבדיל מהסדר איזון המשאבים.

 

הסדר חלוקת הרכוש בין בני זוג במסגרת הלכת השיתוף אינו נובע מאקט הנישואין. לכן, הלכה זו חלה גם על ידועים בציבור, שאינם נשואים, באם הם חיים יחדיו במאמץ משותף, ואינם שומרים על הפרדה רכושית.

 

למעשה, ההלכה יוצאת מנקודת הנחה שכאשר בני זוג חיים ביחד ומקיימים משק בית משותף, בכוונתם שכל הרכוש שייצבר במהלך הקשר ביניהם יהיה של שניהם בחלקים שווים, גם אם יירשם רק על שם אחד מהם , וזאת כל עוד אין ראיות על כך שנתגבשה ביניהם כוונה אחרת.

 

כאמור, הלכת השיתוף מתפרסת על נכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים של בני הזוג.

 

כמו כן, ובדומה להסדר איזון המשאבים, גם בהלכת השיתוף ישנם נכסים שאף על-פי שלא נרכשו במהלך החיים המשותפים, הרי שיתחלקו שווה בשווה בין בני הזוג, וזאת כאשר קיים הסכם מפורש או שמשתמע בין הצדדים כי נכסים אלו יעברו לבעלותם המשותפת

 

ביטול צווים

באם הוצאו צווי עיקול ו/או צווי מניעה ו/או צו עיכוב יציאה מהארץ, יש לדאוג להתחייבות הצד שהטיל את הצווים – לביטולם.

 

פירוק שותפות בדירת מגורים

 מתי תימכר הדירה ? מי מבני הזוג יישאר בדירה עד מכירתה ? על ידי מי תימכר הדירה (בני הזוג/כונס נכסים) ? איך תתחלק תמורת הדירה ? יש משכנתא – כיצד תשולם?

 

פירוק שיתוף בכספים

חשבון משותף – מתי ואיך יתבצע סגירת החשבון ? כיצד יתחלק בין בני הזוג יתרת הזכות או יתרת החובה ?

האם בני הזוג יערכו בניהם איזון כספים שחסכו כזכויות סוציאליות?.

 

חלוקת מיטלטלין

 איך יתחלק המיטלטלין בין הצדדים – תכולת הדירה המשותפת, רכבים וכו?'. האם מתחלקים, מאזנים או מוכרים?

להתייעצות וקבלת חוות דעת על ידי עורך דין גירושין, ללא התחייבות בירושלים או באזור המרכז  050-9000778 עו"ד פרידנברג עזריאל יסייע לך בשאלות המורכבות של הסכם גירושין.

 

דירת המגורים

חלוקה של דירת המגורים אפשרית בשני אופנים:

1. הפשוטה – מכירת הדירה (פירעון המשכנתא-אם ישנה) וחלוקת היתרה.

2. רכישת הזכויות על ידי אחד מבני הזוג. במקרה זה רוכש אחד מבני הזוג את חלקו של השני בדרך של ויתור על חלקים  אחרים של הרכוש המשותף או באמצעות משכנתא/העברה של המשכנתא על שמו. במקרה זה חובה על עורך הדין המטפל בתיק לוודא כי בן הזוג המוכר, יחד עם ערביו, נמחקו כליל מכל חובותיהם על פי המשכנתא.

 

ומה עם חובות?

כעקרון, אותו משטר החל על זכויות חל גם לגבי חובות. קרי, חובות שנוצרו במהלך הנישואים, גם אם הם רשומים על אחד מבני הזוג, שייכים במידה שווה גם לצד השני.

 

אך גם לכלל זה קיימים חריגים, כאשר חובות שנצברו על שם אחד מבני הזוג אשר ניתן להוכיח אופן מובהק כי הם אינם תולדה של ניהול מוסכם של הנישואים יכול וישארו נחלתו של החייב בלבד. הדוגמאות הקלאסיות לחובות מעין אלה הינן חובות הימורים, חובות כתוצאה מביצוע פשיעה ואפילו חובות שהם תולדה של בגידה.

חשוב להדגיש כי מערכת חיובים זו, קיימת אך ורק במישור שבין בני הזוג. משמעות הדבר הינה כי נושה (צד שאחד מבני הזוג חייב כלפיו) לא יוכל לתבוע את בן הזוג השני רק מכוח היותם בני זוג. החובות כלפי צדדים שלישיים ישארו רק של הצד שעל שמו הם רשומים, אולם במערך האיזונים שבין בני הזוג, יוכל הצד החייב לתבוע איזון חובות/זכויות מול בן זוגו, בין היתר בהתחשב ובהתייחס ליתר נכסי הצדדים.

 

מתלבטים  להתגרש

באם הינך בפתחו של צומת דרכים, אשר סופו יוביל, ככל הנראה, להליך דיבורס – אינך לבד!

 תופעת הגירושין בישראל נפוצה, ידועה, והסטטיסטיקה המתפרסמת  מידי שנה ממחישה לנו את הגידול בשיעור הגירושין, שנה אחר שנה.

לקבלת חוות דעת מקצועית מעורך דין גירושין ללא התחייבות בירושלים או באזור המרכז  חייגו:-  050-9000778

הליך הדיבורס יכול להיות קצר יחסית וזול באם בני הזוג מסכימים להתגרש ומבינים שנכון יותר להשאיר את הכוח בקביעת גורלם ועתידם בידם. הליך גירושין בהסכמה יכול להתבצע כאשר שני בני הזוג פונים לעורך דין גירושין משותף אשר יערוך בעבורם הסכם גירושין או שפונים הם להליך גישור, או שכל אחד מבני הזוג שוכר את שירותיו של עו"ד דיני משפחה, עורך דין גירושין, שייצג אותו במשא ומתן לקראת הסכם גירושין.

 הליך הגירושין יכול להיות כאמור קצר יחסית, אך יכול הוא להיות גם ארוך ויקר מאוד, כאשר בני הזוג פונים להליכים משפטיים. הליך גירושין המתנהל במסגרת הליך משפטי אינו פשוט – הן מבחינה נפשית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפטית.

 

הסכם גירושין

הסכם גירושין הוא הסכם מיוחד במינו – הוא סוגר פרק אחד בחיים האישיים שלך ופותח פרק חדש.

 למעשה, זהו הסכם צופה פני עתיד ונותן מענה לסוגיות ולמחלוקות העלולות להיווצר בין בני הזוג.

 חשיבותו הרבה של הסכם גירושין ומשקלו הרב על עתידך הופכים את כתיבתו של ההסכם למלאכת אומנות, מלאכה שעו"ד גירושין מומחה בה, כך שבסוף האומנות מתגלה יצירה בעלת חשיבות רבה על חייך. לייעוץ ללא התחייבות  בירושלים או במרכז,  050-9000778

 ובכל זאת סיועו של עו"ד אינו מפחית מחשיבות ידיעתך את הפרטים שיש לשים לב עליהם לפני חתימה על הסכם גירושין.

 

 אז במיוחד בשבילך ריכזתי  10 נקודות שכדאי לך להכיר:

 גירושין – מתן וקבלת הגט

 הסכם הגירושין חייב לכלול התייחסות להסכמתם של בני הזוג להתגרש, ותוך מתן התייחסות לנושא מזונות האישה וכתובתה.

 

 הקשר בין הגט לנושאים האחרים

ישנם הסכמים בהם ביצוע ההוראות האחרות בהסכם תלוי ומותנה במתן וקבלת הגט. כל מקרה לגופו. במקרה שלך עליך לבדוק האם קיים צורך להתנות את ביצוע ההוראות האחרות בהסכם – לגירושין עצמם.

 

 הסכם גירושין חייב להתייחס לנושא הילדים המשותפים:

•משמורתם – בידי מי מבני הזוג תהא החזקת הילדים ומה יקרה במקרה של שינוי נסיבות.

•הסדרי ראייתם – זכויות ההורה הלא משמורן לפגוש את ילדיו, במהלך היום יום, בחופשות ובחגים. כמו כן, מה יקרה במקרה של שינוי נסיבות.

•חינוכם – איזה חינוך יקבלו הילדים  ואופן קבלת החלטות בין בני הזוג בנוגע לחינוכם.

•יציאתם לחו"ל/הגירתם – דרך מתן ההסכמה ליציאה לחו"ל, מחויבויותיו של ההורה שנוסע עם הילדים לחו"ל וזכויותיו של ההורה שנשאר בארץ.

 

סודיות

 ישנן מקרים בהם בן זוג אחד מבצע  חקירות על בן הזוג האחר בנושאים שונים, כמו למשל, בנושא בגידות, וכשמגיעים לכדי הסכם אין רלוונטיות לתוצאות החקירות. לכן, ישנה חשיבות שבן הזוג שבידיו חומרי החקירה התחייב לשמור את תוצאותיהן בסודיות ויתחייב לא לפרסמם.

 

תביעות אחרות בבית משפט

במקרים בהם בני הזוג מנהלים יחד תביעה אזרחית (כמו: נזקי רכוש, תאונת דרכים) או שהיה בכוונתם לתבוע, ישנה חשיבות להתייחסות לאופן ניהול התביעה האזרחית – ההוצאות הכרוכות בניהולה וחלוקת הכספים שיתקבלו בסופה.

 כמו כן, כמובן, באם ישנן תביעות פתוחות ועומדות בין בני הזוג יש לתת התייחסות לסגירתן ולסילוקן.

  

מזונות אישה

אישה שנישאה כדת משה וישראל זכאית מכוח נישואים אלו לזכויות מבעלה. אחת הזכויות שקמה לאישה עם נישואיה היא הזכות ל"מזונות אישה".

הבעל חייב לתת לאישה את מזונותיה, על פי המינימום שדרוש לה, בהתאם למנהג המקום ולחברה שהם חיים בה. למעשה, האישה זכאית לדמי מזונות בגובה שיישקף את רמת החיים לה הורגלה טרם נישואיה, ובכפוף ליכולת הגבר לעמוד בכך.

ההלכה היהודית מגדירה זאת: "עולה עימו ואינה יורדת עימו". מכוחה של הלכה זאת, למעשה, זכאית האישה לדמי מזונות גם כאשר מערכת הנישואין עומדת בפני גירושין.

זכות האישה עומדת לה כל עוד לא הותר קשר הנישואין, כלומר, לא ניתן גט.

זכות האישה למזונות נבחנת על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, והדבר תלוי היכן הוגשה התביעה.

אישה תהא זכאית למזונות בהיקף הכולל את צרכיה האישיים ומדורה (השכרת דירה והחזקת הבית), באם לא נשללה זכותה זו בהתאם לדין העברי (למשל: בגידה, עזיבה לא מוצדקת את הבית וכו').

 

מזונות ילדים.

 

מזונות ילדים : החובה והחישוב - איך יותר ואיך פחות?
מהו סכום המזונות הממוצע בו ביהמ"ש מחייב אב? מהם השיקולים לקביעת גובה המזונות? מהם התנאים לקיום חובת מזונות אצל זוגות חד-מיניים? לפניכם - כל מה שרציתם לדעת על מזונות ילדים

עו"ד עזריאל פרידנברג

 

 

 מזונות הכרחיים

 

 האב חייב בתשלום המזונות ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15. מזונות הכרחיים אלו נועדו לספק את צורכי הקיום של הילדים. ע"פ ההלכה הפסוקה, מזונות הכרחיים כוללים מזון, רפואה, חינוך, ביגוד, הנעלה וקורת גג. האב חייב לשאת במזונות אלו ללא קשר ליכולותיו הכלכליות או למצבו הפיננסי.

 

כאשר בתי המשפט בוחנים סוגיה זו הם אינם נדרשים לעמוד על אמצעיה הכלכליים של האם. כיום, דמי המזונות ההכרחיים הם 1,250 שקלים בממוצע לחודש עבור ילד, לא כולל מדור. עם זאת, סכום זה משתנה בין מקרה למקרה ובין שופט לשופט:

כך למשל, משרד הח"מ הצליח לקבל בממוצע עבור ילד אחד אצל: השופט יהושע גייפמן 1,800 ₪ , השופט שאול שוחט 2,100 ₪ , השופט יהודה גרניט 1,500 ₪ , השופטת שפרה גליק 1,900 ₪ , השופט אסף זגורי 2,000 ₪ , השופטת ורדה פלאוט 2,200 ₪ , השופט סארי ג'יוסי 2,100 ₪ . עבור שני ילדים הממוצע שקבל משרד הח"מ הוא: אצל השופט אסף זגורי  3,900 ₪ , אצל השופט איתי כץ  3,100 ₪ ואצל השופט שאול שוחט 4,100 ₪.  יש לשים לב, כי זכותו של הילד למזונות היא זכות כלפי האב ולא כלפי האם. לדוגמה, אם האם היא אשה  עובדת אשר איננה יכולה להישאר בבית ולשמור על ילדיה, האב חייב לשאת בהוצאות, כגון: מטפלת או צהרון. מלבד זאת, אם קיימת אלימות מצדו של האב (כלפי האם או הילדים), האם יכולה לתבוע מזונות בגין מדור שקט עבור הילדים ועבורה.

 

מזונות אבסלוטים

 

ילדים עד גיל 6 נקראים קטני קטינים, והם זכאים לקבל מזונות ילדים מהאב באופן אבסלוטי.

 

קביעת גובה מזונות ילדים

 

באיזה פסק דין? בפסיקה נקבע, כי: "חובה על התובע את מזונותיו להוכיח את תביעתו על כל מרכיביה. חובה על התובע את מזונותיו להוכיח באופן מדוייק את צרכיו והוצאותיו ולא להניח לבית-המשפט לעסוק בהשערות, הנחות וניחושים באשר הם. חובה על התובע את מזונותיו להוכיח את הכנסות החייב במזונות מחד ולגלות בכנות ובתום-לב את הכנסותיו שלו ממקורותיה השונים."

 

נתונים בהם , בין היתר, בית המשפט מתחשב בעת קביעת גובה מזונות ילדים הם:

 

הצרכים ההכרחיים של הילד בהם נושא האב באופן מוחלט.

צרכי הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים.

רמת השתכרות האב בפועל.

כושר השתכרות האב להבדיל מהשתכרות בפועל.

גיל הילד.

 

 

רמת השתכרות האם.

מצבו הבריאותי והנפשי של הילד- האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות.

כל נתון רלוונטי לדוגמא: מצבם הבריאותי של ההורים.

 

הפסיקה קבעה, כי אין צורך בדרך-כלל בשום הוכחה כדי להוכיח צרכים  הכרחיים, אולם יש צורך בפירוט כאשר פוסקים סכומים כפולים או קרובים לכך.

בעמ"ש 50603-01-14 נקבע, כי בתי המשפט העריכו את הצרכים ההכרחיים שאינם צריכים הוכחה בשיעור הנע בין 1,250 ש"ח עד 1,400 ש"ח לחודש ללא מדור וחינוך וללא צורך בהבאת ראיות, ואולם הפחיתו מעט מסך זה כאשר יש מספר ילדים בגדר "נר לאחד נר למאה". כלומר: קיימת עלות פוחתת עבור ילד שני ושלישי. סכום זה אינו כולל את חיובו של האב במדורם של הילדים

 בתמ"ש (ת"א) 19574/96 נפסק כי המדור הינו בגדר צרכים הכרחיים. בעמ"ש 28592-05-13 נפסק, כי אין פטור לאב מהשתתפות בעלות הדיור של ילדיו הקטינים בכל גיל גם אם האם רכשה דירה למגוריה ולמגורי הקטינים ללא עלות כספית חודשית שמשולמת על ידה.

 

מדור והוצאותיו

בהרכב משפחה של אם + ילד - חלקה של האם 70% וחלקו של הקטין 33%. 
בהרכב משפחה של אם + 2 ילדים - חלקה של האם 60% ושל הילדים 40%. 
בהרכב משפחה של אם + 3 ילדים - חלקה של האם - 50% ושל 3 הילדים 50%.

 

 

מזונות מדין צדקה

 

מזונות מדין צדקה הם תשלומים אשר ההורים נושאים בהם על פי יכולתם, ופעמים רבות באופן שווה. מזונות אלו כוללים תשלומים עבור בילויים, שיעורים פרטיים, חוגים, נסיעות לחו"ל, מתנות וכדומה. מדובר למעשה במזונות אשר אינם מבוססים על צרכים בסיסיים של הילד. מקורה של החובה לתשלום מזונות ילדים מדין צדקה הוא בדין העברי. היקף מזונות אלה משתרע מעבר למזונות ההכרחיים, והוא נועד לאפשר לילדים לחיות ברמת החיים שהורגלו אליה. להבדיל ממזונות הכרחיים, שאין בהם הבדלים בין ילדים עשירים ובין ילדים עניים, מזונות מדין צדקה שונים בכל מקרה ומקרה.

 

החיוב מדין צדקה מביא בחשבון לא רק את הכנסות האב אלא גם את הכנסות האם, ובמידה והשניים משתכרים תחולק תוספת זו העולה על הצרכים ההכרחיים של הילדים ביחסיות מתאימה בין האב לאם. היקפם של מזונות מדין צדקה הינו רחב, ומשתרע מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים, עד לרמה בה הם הורגלו. החיוב בקטגוריה זו נסמך על שלושה פרמטרים:

אמידות ההורה - מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו כפי צרכיו, ועדיין נותרת בידו היכולת הכלכלית.

חובת הצדקה היא כלפי נצרך, כלומר: כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו.

וכדי מחסורו של הנצרך.


הפסיקה הרחיבה את החיוב אף לתקופת השלמת הלימודים מעבר לגיל 18, וכן לתקופת השירות הצבאי.  בפסק דין ב-ע"א 4480/93 נקבע כי: " יש לאמץ את הגישה לפיה ההנחה העובדתית היא שתמיכת הורים בילדיהם החיילים פוחתת בעת שירותם הצבאי לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבא". 
כיום בית משפט לענייני משפחה פוסק כמעט אוטומטית מזונות עד גיל 21 או עד השחרור מהצבא. סכום זה מועבר להורה המשמורן ולא כדמי כיס לילד/ה החייל/ת.

 

כדי ניתן לקבל דמי מזונות גבוהים יותר?

 

ישנן שתי דרכים לשנות את גובה המזונות:

 

תביעה עצמאית.

תביעה לשינוי נסיבות

 

1. בע"מ (ת"א) 1167/07, מיום 21/10/09 נקבעו המבחנים אותם צריך בית המשפט לבדוק במקרה של תביעת מזונות עצמאית:

 

האם נדונה שאלת מזונות הקטין לגופא?

אם יוכח שכן, אזי הקטין יהיה כבול בפסק הדין,  ובתביעתו יהיה עליו להצביע על שינוי נסיבות.
 אם לא יוכח ששאלת הצרכים של הקטין התבררה בדיון, ניתן יהיה לדון בתביעה כתביעה עצמאית ובית המשפט יברר האם קופחו זכויות הקטין.

האם האם יכלה לספק את מלוא צרכי הקטין? אם בית המשפט יגיע למסקנה, כי גם אם שיעור המזונות נמוך אך לא בגדר השתחררות (מלאה או קרוב לכך) של האב מחובתו לזון ילדיו - יכולה הייתה האם לספק את מלוא צרכיו, אזי לא יהיה מדובר בתביעה ראשונה, חרף זאת שלא התקיים דיון כדבעי בעניין מזונות הקטין בעת אישור הסכם הגירושין.

האם קופחו זכויות הקטין?  שאלה זו תיבחן על פי מכלול הנסיבות כפי ששררו עובר לכריתת הסכם הגירושין, ובהתחשב בהכנסות ההורים ויכולתם הכלכלית דאז, צרכי הקטין דאז, המשמורת והסדרי הראיה וכד'. במיוחד תבחן השאלה האם שעור המזונות כפי שנקבע בהסכם הגירושין לרבות על רקע שאר ההסדרים שבו, ובהתחשב ביכולתה הכלכלית דאז של האם - היה בו למנוע מהקטין כי יסופקו צרכיו.

מה משך התקופה שחלף? בנוסף לכל האמור, בית המשפט יברר מהי התקופה שחלפה בין פסק הדין הראשון לבין הגשת התביעה החדשה. ככל שעבר זמן רב יותר, יש בכך להצביע שאכן סופקו כדבעי צרכי הקטין. 

כמובן שבית המשפט יתן את המשקל הראוי בכל מקרה ומקרה לכל אחת משאלות המבחן ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון. 

 

 

תביעה בעקבות שינוי נסיבות 

 

פסק-דין למזונות ילדים הוא בין פסקי-הדין החריגים הניתנים לשינוי עם שינויי הנסיבות. בפסיקה נקבעו מספר תנאים מצטברים לשינוי בסכום מזונות ילדים שכבר נקבע בפסק-דין:

שינוי מהותי: על התובע את שינויו של פסק-הדין למזונות ילדים להוכיח שינוי מהותי בנסיבות אלה עד כדי הצדקה לשינוי הסכום שנקבע על פיו. פסק-דין למזונות ילדים צופה מטבעו פני עתיד, כך שרק שינוי משמעותי בנסיבות יצדיק היזקקות חוזרת של בית-המשפט לשאלת המזונות.

שינוי בלתי-צפוי:  בפסיקה נקבע, כי שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב מזונות ילדים, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא היתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד פסק-הדין .

גרימת אי-צדק:  בנוסף לכך, כבר נקבע לא אחת, כי שינוי נסיבות לא יביא לשינוי בחיוב מזונות ילדים אלא-אם-כן השארת החיוב כמות שהוא יגרום לתוצאה לא צודקת.

כלומר: השינוי מהותי בנסיבות שאירע לאחר מתן פסק-הדין, שינוי ההופך את המשך קיומו של פסק-הדין לבלתי-צודק. נסיבה זו באה ממשרד הח"מ.

 

מזונות הילד הספציפי.

 

שינוי במצב הכלכלי של האם - כאשר לאחר מתן פסה"ד השתנה באופן מהותי מצבה הכלכלי של האם, לדוגמה, בעבר נשאה בהוצאת שכירות גבוהה, אך כעת בעקבות ירושה שקבלה גרה בדירה משל עצמה ללא הוצאות מדור עבור שכירות / משכנתא, האב יוכל לטעון, כי ניתן להפחית את חיובו במדור או במזונות לעניין זה.


הפחתת מזונות - בין אם נקבעו בפס"ד או בהסכם גירושין

 

מה נדרש מהתובע להפחתת מזונות?

 

הפסיקה הנוהגת קבעה מספר מבחנים בהם על התובע הקטנת מזונות לעמוד:

תום לב וידיים נקיות - האב חייב להוכיח, כי תביעתו הוגשה בתום לב וכי ידיו נקיות, דהיינו: כי לא העלים רכוש, או העביר כספים לחשבון הוריו כדי להראות חסרון כיס. כן התובע חייב להוכיח אילו מאמצים עשה על מנת לעמוד בחיוביו לתשלום המזונות ומדוע כשלו מאמצים אלו.

הוכחת שינוי מצבו באופן מהותי ובלתי צפוי -  יש להוכיח שהשינוי הבלתי צפוי, יצר מציאות של מצוקה כלכלית, המחייבת הפחתת סכום המזונות,

אי צדק בהשארת פסק הדין הראשון בתוקפו - על האב התובע מוטלת חובת ההוכחה, כי יהיה זה בלתי צודק להשאיר את סכום דמי המזונות הפסוק על כנו, שכן בנסיבות שנוצרו, מדובר בסכום אשר איננו צודק, ולו היה מובא המקרה לפתחו של בית המשפט כיום, תוך שקילת הנסיבות החדשות, היה נפסק סכום מזונות נמוך יותר.

 

התחייבות בהסכם גירושין שלא לתבוע הפחתת מזונות - אחיזת עיניים

 

פעמים רבות אנו נתקלים באבות אשר במסגרת הסכם הגירושין התחייבו, כי לא יתבעו הפחתת מזונות. נקבע בפסיקה כי התחייבות מעין זו, על אף שההסכם במסגרתה בוצעה ההתחייבות אושר כפסק דין - איננה תקפה.

 

 

הגשת תביעה עצמאית ע"י הילדים

 

הסכמה בדבר מזונות הילדים בהסכם גירושין אינה חוסמת את דרכם של הילדים לבית המשפט. הילדים רשאים להגיש תביעת מזונות עצמאית מטעמם גם לאחר הגירושין וגם למרות אישור הסכם גירושין בבית המשפט. הפסיקה קבעה, כי הסכם הגירושין מחייב את ההורים בינם לבין עצמם, והיות שהילדים לא היו חלק בהליך, אין הם כבולים לתוצאותיו. ההיגיון העומד בבסיס פסיקה זו הוא ההכרה בטובת הילד כעיקרון מנחה בהליכים משפטיים העוסקים בדיני משפחה.

 

שינוי נסיבות מהותי

על פי הפסיקה, דמי מזונות ילדים לא ישונו בנקל. רק שינוי נסיבות מהותי יכול להביא להפחתת מזונות הילדים. הנטל להוכחת שינוי הנסיבות המהותי מונח על כתפיו של הטוען לו, דהיינו על האב. שינוי נסיבות מהותי חייב להיות נוגד מהותית את הנסיבות הרלוונטיות אשר הביאו לפסיקת המזונות מלכתחילה. לאמור, לא די בשינוי נסיבות אשר היה אפשר לצפותו מראש, כגון נישואין שניים של האב, אלא יש להוכיח כי שינוי הנסיבות הנטען בלתי צפוי, ומציב את האב במקום של חוסר כלכלי עצום.

 

מהם התנאים לקבלת תביעה להפחתת מזונות?

 

 ישנם שלושה תנאים מצטברים אשר בגינם יהיה נכון להפחית את דמי מזונות הילדים.

 על האב מוטל להוכיח כי לא יהיה זה צודק להשאיר את שיעור התשלום על כנו משום שבעקבות שינוי הנסיבות מדובר בתשלום שאיננו צודק לחלוטין;

האב נדרש להוכיח כי הצדדים השאירו פתח לשינוי דמי המזונות (במשתמע או במפורש);

המבקש את הפחתת דמי המזונות חייב להוכיח, כי פעולותיו נעשו מתוך ניקיון כפיים ובתום לב.

 

מזונות לאחר נישואין שניים

 

אחת הטענות הנפוצות בתביעות להפחתת מזונות ילדים היא שינוי הרכב משפחתי. לדוגמה, האב יכול לטעון, כי לאחר הפרידה מאשתו, נולד לו ילד נוסף מאשה אחרת, והוא חייב גם במזונותיו. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי אין בשינוי הרכב משפחתי כדי להביא להפחתת מזונות הילדים, הואיל ובעת החתימה על הסכם הגירושין היה צפוי שהאב יינשא בשנית. על כל פנים, מדובר בראיה אחת מתוך מכלול הראיות בעניין הפחתת מזונות, וכל מקרה נבחן לגופו.

 

 

פטור ממזונות

 

כפי שמתקיים קשר הדוק בין משמורת ובין מזונות, כך עלול קטין לאבד את זכותו למזונות אם איננו מעוניין לקיים קשר עם אביו. במקרים אלו רשאי האב לטעון כי מדובר בילד מורד, ועל כן יהיה פטור מתשלום מזונותיו.

 ההלכה הפסוקה קבעה בעבר, כי אין לשפוט את מעשיו של קטין באותם המשקפיים שמעשי בגירים נבחנים בהם. זאת ועוד, הפחתה או ביטול של דמי מזונות עבור קטין אינה פוגעת ישירות במזונות אחיו.

 

מזונות לנכדים

 

סעיף 5 לחוק דיני המשפחה (מזונות), קובע:

"אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחה לפי סעיף 4 לחוק הנ"ל, אלא, במידה שנתקיימו שלוש אלה:
(1)
יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו.
(2)
אותו בן משפחה, על-אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.
(3)
אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4."

מהפסיקה עולה, כי בית-משפט אפשר בירור התביעה כנגד הסבים, ללא קיום הליך קודם כנגד האב/הבעל, רק בנסיבות בהן לא ניתן היה לבצע מסירה לדין לאב/בעל בשל היעלמו או בשל שהות מחוץ לישראל. הקטין יכול לתבוע את הסב והסבתא, רק אם אינו יכול לקבל מזונותיו מהוריו, והוכח  כי האב אינו משלם מזונות כלשהם, וכי האם אינה עובדת .

 

 

תנאים לקיום חובת מזונות אצל בני זוג חד-מיניים
חובת המזונות על זוג חד- מיני תוטל מכוח הדין האזרחי, אך חובה זו כפופה לכמה פרמטרים, שאינם מצטברים אלא עומדים למבחן, כל אחד מהם בנפרד:

הפרמטר הראשון הוא שהייתה הסכמה בין בני הזוג על תשלום מזונות, קרי: נחתם הסכם חיים משותפים או הסכם ממון שעיגן את החובה הזו. במקרים כאלו כשחובת המזונות מעוגנת בהסכם, בית המשפט לא ייטה להתערב, אלא יחיל את ההסכמה כלשונה.

הפרמטר השני בא לידי ביטוי במקרה שבני הזוג מקיימים משק בית משותף, אך לא התחתנו בחתונה אזרחית, וגם לא אמצו פורמאלית את הילד של בן הזוג השני. במקרים כאלו בית המשפט יבחן את התנהגות הצדדים. כלומר, גם אם לא נחתם הסכם כלשהו בין ההורים בנוגע לתשלום מזונות. בית המשפט יבחן במקרה של פרידה את התנהגות הצדדים במהלך החיים המשותפים וגידול הילדים. אם יימצא, כי התקיימה מערכת יחסים נורמטיבית של הורה וילד בין בן הזוג שעזב את החיים המשותפים לילד המאומץ או הילד שנמצא בבעלות הבן הזוג השני, ברוב המקרים יטיל בית המשפט חובת מזונות על בן הזוג האחר, וזאת בגובה הוצאות הילד.

 

כך לדוגמא, קבע בית המשפט לענייני משפחה בתיק 11- 06- 35695, במסגרת בקשה לקבלת דמי מזונות בין הורים חד מיניים. במקרה שם קבע בית המשפט, כי על אף שהילד נולד בהפריה חוץ גופית ובן הזוג האחר לא אמץ פורמאלית את הילד שנולד, ההורה השני שרצה בילד והיה שותף לכוונה להולידו בהפריה, ביקש לשמש כהורה לכל דבר ועניין והוא חויב במזונות. עוד נקבע, כי כוונת ההורים הייתה לשמש כהורים משותפים, ולכן קיימת חובת תשלום מזונות.

בעניין זה חשוב לומר, כי במקרים שבהם בני הזוג נישאו בחתונה אזרחית במדינה זרה ונרשמו בארץ כזוג נשוי, בן הזוג יישא בדמי מזונות מכוח חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 ולא רק מכוח הפרמטרים שצויינו לעיל.

 

אחריות נוספת של הורים חד- מיניים

אחריות ההורים לא מסתיימת רק בחובת תשלום מזונות, אלא היא מתבטאת בכל תחומי החיים, בין אם בדאגה ובין אם בשמירה על ביטחונו וחייו של הילד.

ככלל, על ההורה הביולוגי קיימת אחריות חוקית לטפל בילדים. כלומר, ברירת המחדל החוקית היא שקודם כל ההורה הביולוגי אמון על הטיפול בילדיו. עם זאת, האחריות ההורית קיימת ועשויה לקבל הכרה חוקית כאשר בן הזוג השני אמץ את הילד ועל ידי אותו אקט של אימוץ הוא נטל על עצמו לנהוג כהורה לכל דבר ועניין.

 

משמורת בין הורים חד- מיניים

בכל מערכת יחסים שבה מעורבים ילדים, נשאלת שאלת משמורת הילדים: מי מבין בני הזוג ישמש כהורה במשמורת מלאה או שמא ההורים יקיימו משמורת משותפת?

הכללים בנוגע לזוגות חד- מיניים לא שונים בהרבה מהכללים הקבועים ביחס לזוגות שאינם חד מיניים. הכלל הוא תמיד שטובת הילד היא מעל הכול. כאשר בית המשפט יבחן מי יקבל את המשמורת על הילד, הוא יבחן את טובתו של הילד, הן מבחינת קרבה להורים, טיב היחסים בין ההורה לילד, מקום המגורים, חינוך, קרבה לחוגים ולחברים.

הכלל בדבר טובת הילד רלוונטי גם כאשר מדובר בהורה ביולוגי מול ההורה המאמץ. כך שהעובדה שמדובר בהורה מאמץ לא גורעת מזכותו להיות הורה משמורן באופן מלא. כך גם כמובן כאשר מדובר בשני הורים מאמצים.

חשוב לשים לב, כי הכלל שונה כאשר מדובר בהורה ביולוגי אל מול הורה שלא אמץ את בנו של בן הזוג. במקרים כאלו העדיפות תהיה לטובת ההורה הביולוגי.

יוער, כי שאלת המשמורת משליכה ישירות על שאלת דמי המזונות - ההורה הלא משמורן הוא שיחויב בתשלום מזונות חודשי. ככל שקיימת משמורת משותפת, נטל המזונות יחולק בדרך כלל שווה בשווה.

חשוב לציין שבנוגע למשמורת ילדים, כאשר קיים הסכם משמורת בין בני הזוג, בית המשפט ככלל ייטה לקבל את ההסכם אלא אם הוא עומד בניגוד לטובת הילד. על כן, תמיד מומלץ להגיע להסכם בדבר המשמורת כבר מתחילת הדרך על מנת לחסוך הליכים מורכבים ארוכים ויקרים.

 

לסיום זכרו: מומלץ תמיד לחתום על חוזה הורות, וכן מומלץ לאמץ את ילדו של האחר ככל שכוונתכם להיות הורים היא רצינית. עם זאת, יש לזכור שחבות הורית מוטלת גם מכוח התנהגות ולא רק מכוח חוזה או הסכם אימוץ. אחריות הורית בשלב ההורות ובזמן הפרידה עשויה ללוות אתכם גם מכוח התנהגות אף אם לא נחתם חוזה כלשהו. עוד חשוב לזכור, כי בסופו של יום, טובת הילד היא זו שתנחה את בית המשפט בבואו להחליט בסוגיות הללו, ומן הראוי שטובת הילד תעמוד גם בראש סדר העדיפויות של בני הזוג.

 

 

גירושין וילדים

איך יקבע אצל מי מההורים יישארו הילדים ? האם באופן אוטומטי יישארו הילדים במשמורת האם ?

גירושין וילדים,  כשנפרדים ההורים נאלצים הילדים לחוות חוויה לא פשוטה, ויחד עם זאת להתרגל למציאות בה לכל אחד מההורים בית בנפרד.

 

שני בתים ? איפה יהיו הילדים ?

כל ילד זקוק ורוצה להיות עם ההורה בעל היכולות להקשיב לצרכיו, רצונותיו, ובעל האפשרות להקדיש לו את מירב זמנו. למעשה, ההורה שבביתו יתגורר הילד ויהווה את ביתו הדומיננטי של הילד – יהיה ההורה המשמורן, הורה שבחזקתו מצוי הילד.

 

עפ"י הגישה המסורתית הילדים נשארים בחזקתה של האמא ולאב מוקנים רק הסדרי ראייה- ימים קבועים בהם רשאי לבלות עם ילדיו.

 

בעידן של היום כאשר האבות נוטלים חלק לא קטן בגידול הילדים ברמה היום יומית – מאכילים, מחתלים, מקלחים, וכיוצ"ב  מתגלים לא מעט מחלוקות בן ההורים באשר למשמורתם של הילדים, שכן כבר לא ברור מאליו שהילדים יישארו בחזקתה של האמא.

 

תביעות בעניינים אלו המגיעים לפתחו של ביהמ"ש נידונים בין הצדדים כאשר הנקודה המרכזית סביבה מחליט ומכריע ביהמ"ש בעניין משמורת הילדים הינו – טובתם.

 

 משמורתם של ילדים מתחת לגיל 6 תהא כמעט באופן אוטומט אצל האם בהתאם לחזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מחזקת הגיל הרך.

 

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה –  כשקטין אינו גדל עם שני הוריו, ונמסרת החזקה (המשמורת) לאחד מהוריו, מוקנת להורה האחר הזכות לבלות עמו בימים קבועים המוגדרים מראש, והמכונים, "הסדרי ראייה". במסגרת הסדרי הראייה רשאי ההורה הלא משמורן לשהות במחיצת הקטין.

 

כיצד נקבעים הסדרי הראייה?

ישנן שתי דרכים לקביעת הסדרי ראיה בין ההורה הלא משמורן לקטין:

האחת- באמצעות הסכם בין ההורים, המגבש את הסכמותיהם באשר להיקף הסדרי הראייה, בהתאם לאורך חייהם ולטובתו של הקטין. בכדי שהסכמות ההורים יהיו בעלות תוקף משפטי נדרש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בהתאם לבחירת ההורים, בבקשה להעניק תוקף של פסק דין להסכמותיהם.

 

השניה- בהעדר הסכמה בין ההורים עליהם לפנות בתביעה לערכאה משפטית מוסמכת (לעניין הערכאה בעניין הסדרי ראייה מוסמכים הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני) בבקשה שתכריע בעניין.

שתי הערכאות הללו מכריעות בנושא הסדרי הראיה בדרך כלל לאחר שמתקבלת המלצת פקידת סעד לסדרי דין מטעם לשכת הרווחה באזור מגורי הקטין, הממונה על ידם, לצורך מתן המלצותיה, הן לגבי המשמורת והן לגבי הסדרי הראייה.

 

בדרך כלל, ישנה נטייה לקבל את המלצות פקידת הסעד, לאחר שזו פגשה מקרוב את ההורים ואת הילדים, ושוחחה עם הגורמים המקצועיים הנמצאים בסביבת הקטין (גננת, מורה וכו'), אך יחד עם זאת חשוב להדגיש כי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם "חותמת גומי", וישנם מקרים שבהם מוצאים לנכון שלא לאמץ את המלצת פקידת הסעד.

 

הסדרי ראייה בפיקוח

ישנם מקרים בהם ניתנת המלצה על ידי פקידת הסעד, או שבית המשפט מתרשם שיש צורך בכך, שהסדרי הראייה בין ההורה הלא משמורן לקטין יעשו תחת פיקוח. המפגש נעשה, בדרך כלל, ב"מרכז קשר", שהינו מקום המופעל על ידי משרד הרווחה, מאויש על ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד, ומאפשר מפגש מוגן.

 

חשוב להדגיש: מרכז קשר, כמקום לקיום הסדרי ראייה, אינו מקום שאינו בר תחליף, אלא מהווה תחנה זמנית בלבד לקראת קשר עצמאי ובטוח בין ההורה לקטין.

 

מה קורה שמופרים הסדרי הראייה ?

הפרת הסדרי הראיה יכולה להתרחש מצד שני ההורים: ההורה המשמורן וההורה הזכאי להסדרי ראייה.

ישנם מקרים בהם ההורה המשמורן מסכל את הסדרי הראייה, ולמעשה מחבל בקשר בין הקטינים להורה הלא משמורן.

 

כמו כן, ישנם מקרים בהם ההורה הלא משמורן מסרב לפגוש את ילדיו במסגרת הסדרי הראייה על אף הזכות המוקנית לו מצד ההורה המשמורן וחובתו כלפי ילדיו; לוקח את הילדים להסדרי הראייה באיחור; מחזיר באיחור וכיוצ"ב.

 

בשני המקרים מדובר בהפרת הסדרי הראייה מצד ההורים.

בסיטואציה כגון זו זכאי ההורה שחש כי הצד השני מפר את הסדרי הראיה, לפנות בתביעה לבית המשפט לאכיפת הסדרי הראייה, וכן למשטרת ישראל כאשר ישנה הפרה נקודתית בה ניתן לסייע, ואז גם מתייתר לעתים הצורך בפניה לבית המשפט

 

המלצות ככל הנוגע להסדרי ראייה:

ראשית כל, אם השכלתם והגעתם להסכמות בינכם, באופן עצמאי או על דרך גישור, בכל הכרוך להסדרי הראייה, אזי חשוב שתסדירו בהסכם את כל הנושאים, ולו ההיפותטיים , כמו למשל: הסדרי ראייה בחופשות, במחלה, בשביתה במוסדות החינוך, בנסיעה לחו"ל של מי מההורים, במעבר דירה וכיוצ"ב.

 

שנית, זכרו תמיד כי ישנה חשיבות עליונה לשיתוף פעולה בכל הנוגע להסדרי ראייה. ככל ששיתוף הפעולה בין ההורים יהיה גדול יותר, ובראש ובראשונה יילקח בחשבון טובתו של הקטין, כך גם הקטין יחווה את תחושת הביטחון והיציבות שלה כל כך זקוק, בייחוד כשגדל ומתפתח כשמשפחתו אינה מאוחדת, ואינה מתגוררת יחד.

 

משמורת ילדים

משמורת ילדים – בהורות משותפת ובהליך גירושין

במשמורת ילדים הכוונה למעשה להחזקת הילדים. ההורה שבידו תופקד המשמורת הינו ההורה האחראי, ברמה היום יומית, לספק לילדו את כל הצרכים להם זקוק.

החזקת הילדים בידי מי מההורים אינה מפחיתה מאחריותו של ההורה האחר, וזה האחרון אינו מאבד את אפוטרופסותו על הילד. דהיינו, עדיין במקרים כגון טיפולים רפואיים וכיוצ"ב תצטרך הסכמתו, ואין ההורה המשמורן יכול להחליט על  ביצוע טיפול כזה או אחר.

כאשר ישנה הסכמה בין ההורים בדבר מי מהם יהיה ההורה המשמורן או שישנה הסכמה על משמורת משותפת, יש לגבש הסכמה זו לכדי הסכם המוגש לביהמ"ש לצורך קבלת תוקף של פסק דין.

בהעדר הסכמה בין ההורים מוסמך בית המשפט לענייני משפחה לבחון את מסוגלותם ההורית של ההורים ולקבוע בידי מי תופקד משמורתם של הילדים.

 

משמורת ילדים – חזקת ילדים בגיל הרך

הוראת "חזקת הגיל הרך" נקבעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וקובעת כי טובתם של קטינים עד גיל 6 להיות במשמורת אימם. אם כך עולה השאלה, האם באופן אוטומטי ילדים עד גיל 6 יהיו תחת משמורת האם ? האם לא נבחן השינוי בתפיסת המשפחה הישראלית, בה לרוב נוטל האב אף הוא חלק פעיל בגידול הילדים ?

עניין משמורת ילדים (חזקת ילדים) ואפוטרופסות נקבע בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ועל פיו הרי שבהעדר הסכמה בין הורים לעניין משמורת קטינים, יקבע בית המשפט מי מההורים יהיה ההורה המשמורן , ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות להורות אחרת. הוראה זו, למעשה, הינה ההוראה הקרויה "חזקת הגיל הרך".

 

לקראת הדרך לשינוי :

במרץ 2005 הוקמה "וועדת שניט – ועדה ציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין" על-ידי שרת המשפטים. מטרת הוועדה הייתה לבחון את הכללים הקיימים לחלוקה ושיתוף באחריות הורית, כאשר ההורים לא חיים יחד, בין אם מסיבות של פירוד וגירושין ובין אם מכיוון שלא ניהלו חיים משותפים מלכתחילה, וכן את שאלת האחריות המשפטית. בין השאר הוטל על הוועדה בחינת הצורך בשינויה של חזקת הגיל הרך, ואפשרות עיגון חקיקתי של הסדר חלוקה ושיתוף באחריות ההורים בגירושין.

 

בדצמבר 2011 פרסמה הוועדה את המלצותיה הסופיות במסגרתן המליצה, בין היתר, לבטל את "חזקת הגיל הרך" ובמקביל המליצה על מודל "אחריות הורית משותפת" שיבחן באופן אינדיבידואלי בעת קביעת משמורת קטינים. המלצות הוועדה התגבשו לכדי תזכיר חוק, שטרם הבשיל לכדי חוק המחייב את בתי המשפט.

 

אם כך, כיצד נוהגים בתי המשפט לפסוק בענייני משמורת ילדים בגיל הרך, כאשר מחד מחויבים לפסוק בהתאם לחוק, ומאידך ישנן המלצות אשר ראוי כי יינתן להן משקל ?

 

מבחינת הפסיקה ניתן להיווכח כי מגמת בתי המשפט הינה ליצור שוויון בין ההורים, כשמונחת בפתחם הצורך בקביעת משמורת קטינים, גם כשהקטינים מתחת לגיל 6. כלומר, נראה מגמה גוברת והולכת של שילוב המלצות וועדת שניט לצד "חזקת הגיל הרך" גם כאשר מדובר בקטינים מתחת לגיל 6.

 

השילוב בין "חזקת הגיל הרך" להמלצות וועדת שניט נעשה לרוב בקביעת משמורת ילדים משותפת. משמעות משמורת ילדים משותפת הינה ששני ההורים נשארים ההורים המשמורנים של הקטינים, ולמעשה בדרך זאת מחד, לא נשללת זכותה של האם להיות הורה משמורן לקטין מתחת לגיל 6, ומאידך – השילוב של הורות משותפת מאפשר לחוק ולהמלצות הוועדה לדור יחד בכפיפה אחת.

 

כלומר, ניתן להיווכח כי בראש ובראשונה נבחנת טובתם של הקטינים. כאשר טובתם של הקטינים להיות במשמורת שני ההורים, גם כשהם מתחת לגיל 6, הרי שעל אף "חזקת הגיל הרך" בהחלט ויתכן שתפסק משמורת ילדים משותפת.

 

כאשר ישנה הסכמה בין ההורים למשמורת משותפת אין בית המשפט מתערב בהסכמה זו, ונושא משמורתם מוסדר בהסכם שנערך ושנחתם על-ידי ההורים ומובא לאישור ולקבלת תוקף של פסק דין לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

 

בהעדר הסכמה –  השיקולים לקביעת משמורת משותפת?

בהעדר הסכמה בין ההורים נושא משמורתם של הילדים מוכרע על-ידי הערכאה המשפטית בפנייה הובא נושא זה. בנושא משמורת ילדים מוסמכים לדון הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני.

 

לצורך הנוחות אגדיר הן את בית המשפט לענייני משפחה והן את בית הדין הרבני כ"בית משפט".

 

בבואו של בית המשפט להכריע בעניין המשמורת הוא רואה לנגד עיניו, ראשית כל, את עיקרון טובת הילד, כאשר בתוך עיקרון אמורפי זה יוצק הוא לתוכו תוכן בהתאם למקרה המוצג בפניו, ונשקלים שיקולים בהתאם לילד הספציפי אשר עניינו נדון.

 

בבחינת פסיקת משמורת משותפת נבחנים שיקולים נוספים,ביניהם, בין היתר, תקשורת תקינה בין ההורים המאפשרת להמשיך ולספק לילדים את מלוא צרכיהם ללא כל פגיעה בהם בשל משקעים מהעבר, וכן מגורי ההורים באותו אזור מגורים. שיקול חשוב ביותר הינו בחינת השאלה האם ההסדר של משמורת משותפת יהיה ראוי ובריא בעבור הילדים.

 

 יתרונות משמורת משותפת וחסרונותיה

משמורת משותפת מונה יתרונות וחסרונות, אך ישנו יתרון אחד בולט וחשוב בנוגע לתהליך הרגשי שעובר הילד כאשר הוריו נפרדים, והינו הפחתה משמעותית בתחושת הפרידה, כאשר אחד מהוריו עוזב את הבית.

 

לצד יתרון זה, יתרונות  נוספים, ביניהם, יכולתם של שני ההורים להמשיך ולהיות מעורבים בחיי הילדים בצורה אינטנסיבית ופעילה, בשונה ממצב שבו מתקיימים הסדרי ראייה בהם הורה לוקח את הילד ומחזיר אותו לאחר מספר שעות לבית הורה המשמורן, ופונה לעיסוקיו. לצד יתרון זה, אשר נראה על פניו כיתרון משמעותי בעיקר להורים, הרי שחבוי יתרון גדול גם לילדים, אשר ממשיכים לחוות את מעורבותם של שני ההורים בחייהם, נדבך המעניק ביטחון רב לילדים וילווה אותם בהמשך חייהם.

 

כנאמר בראשית הדברים הרי שלמשמורת משותפת ישנה גם חסרונות. במשמורת משותפת, כאמור, קיימים לילדים שני בתים בהם חולקים את זמנם. חלוקה זו מעניקה תחושה שהילדים חיים "על מזוודות".

 

לצד זאת, משמורת משותפת מגבילה את חופש התנועה של שני ההורים, ומקשה עליהם בהעתקה אפשרית של מקום מגוריהם. במשמורת משותפת ההורים מחויבים להתגורר באותו אזור מגורים, כאשר חובה זאת מגבילה את ההורה, שרוצה להעתיק מגוריו לאזור אחר, מלעשות כן.

 

ולעניין תשלום המזונות – האב חולק את זמנו עם הילדים באופן שווה לאם, שוכר דירה (אולי אפילו יקנה בכדי להתגורר בסמיכות לדירת האם), רוכש תכולה לטובת הקטינים, אך עדיין משלם דמי מזונות, אומנם מופחתים, אבל משלם, כאשר גם לו ישנן הוצאות רבות בעבור הילדים.

 

למעשה, ניתן לסכם ולאמר, שעל ההורים לבחון היטב את יכולתם לקיים משמורת משותפת לאורך כל השנים בהן הילדים קטינים, וכן את טובתם של הילדים, בראש ובראשונה, להסדר כזה.

 

בגירושין – כתובה היא הוכחת אהבת עבר או שטר חוב ממשי ?

כתובה הינה שטר חוב על גביה חותם הבעל כלפי האישה בטרם טקס החופה והקידושין. למעשה, זהו שטר חוב דחוי ותלוי לעת גירושין או פטירה.

 

בכתובה, בשטר החוב, מתחייב הבעל לשלם לאישה את עיקר הכתובה (השטר) הקבוע בכל כתובה וכתובה, ומוגדרים כזוז. בנוסף, מתחייב הבעל, כנהוג, לתוספת כתובה – אותו סכום כסף שמתחייב הבעל להוסיף לעיקר הכתובה.

 

בתי הדין הרבניים מתייחסים לכתובה כשטר חוב לכל דבר ועניין ואין בהעלאת טענה מצד הבעל כי לא התכוון להתחייב בפני האישה בסכום כסף שכזה בכדי להועיל.

 

 למעשה, הבעל יחויב בתשלום הכתובה כאשר ברצונו להתגרש ואין בידו עילת גירושין. אולם, כאשר האישה היא היוזמת את הגירושין כאשר לא דבק אשם על הבעל, מאבדת האישה את זכותה למימוש כתובתה.

 

בכדי למנוע תשלום כתובה ע"י הבעל חשוב לבנות אסטרטגיה נכונה אשר תפטור אותו מתשלום כתובה. כך, למעשה, לא תמיד נכון לבעל למהר ולהגיש את תביעתו לגירושין ועדיף כי יאסוף ראיות כנגד האישה אשר יעזרו לו לשלול זכאותה לכתובה.

 

 מנגד, האישה אשר זכאית לכתובה יכולה לנצל את זכויותיה ולדרוש את כתובתה בנוסף למחצית מהרכוש לו זכאית מכוח חוק יחסי ממון, ובכך ליצור יתרון אסטרטגי כולל בניהול תיק הגירושין.

 

כלומר, אם חשבתם שכתובה הינה רק הוכחת האהבה – טעות בידכם. עכשיו שפניך לגירושין חשוב לבנות אסטרטגיה נכונה אשר תטיב עימך ותשרת את האינטרסים שלך לפטור/לתשלום כתובה.

 

אני דוגל בשיקוף כל האינטרסים של הלקוח והצגת תמונת ראי כוללת, באופן המאפשר מסלול מהיר לגירושין נכונים, עם התוצאות הטובות ביותר ללקוח, בפרק הזמן הקצר ביותר, ככל הניתן.

 

 

מרוץ הסמכויות

החלטת להתגרש ?! האם עליך למהר לבית הדין הרבני או לביהמ"ש לענייני משפחה ?סוגית הגירושין בין בני זוג יהודים הינה בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני – רק בית הדין הרבני מוסמך לתת פסק דין הקובע כי על הצדדים להתגרש!

 

בהליך גירושין טומנים לצידם נושאים רבים המצריכים הכרעה, ביניהם: הכרעה בעניין משמורת הילדים ומזונותיהם, הכרעה בעניין מזונות האישה, הכרעה בעניין רכוש הצדדים, וכו'.

 

נושאים אלו אינם בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני אלא גם ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך לדון בעניינם אלו.

 

שיטת הדיון וסדרי הדין השונים ביהמ"ש לענייני משפחה ובבית הדין הרבני מובילים לא אחת לתוצאות שונות לחלוטין במקרים זהים. לכן, ישנה חשיבות רבה בפני איזו ערכאה עניינך נדון.

 

למעשה, ישנה תחרות בין שתי הערכאות בשיטת כל הקודם זוכה. בן הזוג שיגיש את תביעותיו ראשון לערכאה אותה הוא בחר יזכה להתדיין בענייניו בערכאה אשר תטיב, ככל הנראה, עימו ואילו תפגע באינטרסים של בן הזוג האחר.

 

לכן, ישנה חשיבות רבה לאיזו ערכאה עליך להגיש את תביעותיך ומתי! רבים חושבים שעל הבעל למהר ולהגיש תביעותיו בבית הדין הרבני ואילו על האישה להגיש תביעותיה בביהמ"ש לענייני משפחה – אך אין הדבר נכון! כל מקרה לגופו!

 

כעת, שפניך לגירושין ושעון הזמן הוזל ועלול להיות בעבורך מכשול להשגת התוצאות הטובות ביותר בעבורך חשוב לקבל ייעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום בטרם הינך רץ באופן אוטומטי לערכאה הנחשבת, כביכול, הטובה ביותר בעבורך.

 

אני דוגל בשיקוף כל האינטרסים של הלקוח והצגת תמונת ראי כוללת, באופן המאפשר מסלול מהיר לגירושין נכונים, עם התוצאות הטובות ביותר ללקוח, בפרק הזמן הקצר ביותר, ככל הניתן.

 

אלימות במשפחה

מספר רבדים קיימים בארץ בטיפול בנושא אלימות במשפחה והם נחלקים לטיפול ברמה הפלילית ולטיפול ברמה האזרחית. ברמה הפלילית, הטיפול הוא מול משטרת ישראל. ניתן לפנות למשטרה בין בהגשת תלונה לאחר התרחשות אירוע אלימות, שם גם אפשר לקבל צו הגנה זמני מפני התוקפן. כידוע, יש אפשרות לקריאה לעזרת המשטרה כדי שתגיע לעצור התפתחות של אירוע אלימות המתרחש באותו הזמן. המשטרה תגיע ובתקווה שתוכל למנוע נזקים גדולים הנגרמים באותו הרגע ולאחר שירגעו הרוחות, תנסה להפנות את קרבנות האלימות לגורמים מסייעים נוספים בקהילה או במשרד הרווחה. במישור הפלילי, לאחר סיום החקירה, מועבר הטיפול מהמשטרה לפרקליטות לצורך בחינת האפשרות להגשת כתב אישום כנגד התוקפן. במקביל לכך, ברמה האזרחית, ישנה אפשרות לפנות בבקשה לבתי המשפט לענייני משפחה, כדי לבקש צו הרחקה זמני או קבוע, כנגד התוקפן, עם תום תוקפו של צו ההגנה הזמני שניתן על ידי המשטרה וגם אם לא ניתן כזה. ההליך הפלילי מתנהל כמעט במנותק מקרבנות האלימות והוא, בעצם, הליך משפטי פלילי שמנהלת המדינה כנגד הנאשמים באלימות, כאשר הקרבנות הם בגדר מתלוננים או עדים במשפט.

 

גורמים מסייעים נוספים בתחום אלימות במשפחה

מלבד פניה אפשרית לבית המשפט לענייני משפחה, הרמה האזרחית כוללת גורמים נוספים שיכולים לסייע, כל אחד בתחומו. ראשית, הוקם על ידי משרד הרווחה, קו מצוקה ארצי 118, המיועד לקבלת פניות חירום מהציבור 24 שעות ביממה. קו המצוקה מאויש על ידי עובד/ת סוציאלי/ת ומספק שירותי מידע והכוונה לפונים. באופן כללי, כידוע, שירותי הרווחה אמונים על נושא אלימות במשפחה ומטפלים באופן שוטף במשפחות הסובלות או שסבלו אלימות כזו, כך שניתן ורצוי לפנות אליהם ישירות.

נוסף על כך, קיימות עמותות שונות האמונות על הטיפול בנושא, קיימים מקלטי חירום, דירות קלט, תמיכה נפשית וסוציאלית מאנשים העוסקים בתחום וכמובן, אפשרות לפנות לגורמי רפואה שונים, החל מרופאי המשפחה, המוקד הרפואי של קופת החולים וכלה בבית חולים.

לקבלת ייעוץ ללא התחייבות בירושלים או במרכז התקשר/י עכשיו לעו"ד מומחה שילווה אותך ביעילות, באמינות ובנחישות עו"ד עזריאל פרידנברג - 0509000778

                                                                                                                

האם אלימות מילולית נחשבת לאלימות במשפחה?

הסטטיסטיקה מלמדת ש- 1 מתוך 10 נשים בישראל סובלת מאלימות במשפחה. אך בעוד שהאלימות הפיזית היא זו שמגיעה לכותרות, האלימות המילולית גורמת לנזקים רבים באותה המידה. מתי שימוש במילים נחשב לאלים ומה אפשר לעשות בנידון?

מהי אלימות מילולית במשפחה?

 

ישנן מספר צורות נפוצות של אלימות מילולית במשפחה:

•שימוש בכינויי גנאי (קללות)

•ביזוי והשפלה – למשל הכפשת הקורבן ברבים

•דברי ביקורת חוזרים ונשנים – המשפיעים על תפקוד הקורבן ומסבים לו נזקים נפשיים

•איומים לפגיעה פיזית

חשוב לזכור שבמיוחד כאשר נעשה שימוש לרעה במילים מצדו של מישהו שאנחנו אוהבים, הפגיעה קשה שבעתיים.

 

מדוע חשוב להתייחס לאלימות מילולית?

אלימות מילולית עלולה לפגוע בדימוי ובביטחון העצמי של הקורבן ולהסב נזק גם לילדים: מקרי עבר מלמדים שכאשר ילדים עדים לאלימות מילולית, הם עשויים להפנים את הזעם ולשחזר אותו בהמשך.  למרבה הצער שימוש אלים במילים יכול להוביל גם למדרון חלקלק, שבהמשכו המילים הופכות למעשים אלימים. לכן חשוב לפעול בנחישות ולא להשלים עם השימוש הפוגעני במילים. 

מה אפשר לעשות במצב של אלימות מילולית?

במידה והניסיון לבקש מבן הזוג לחדול משימוש באלימות מילולית עולה בתוהו, עומדות בפנייך מספר אפשרויות.

במקרה של איומים – שמהם עולה החשש לפגיעה פיזית, ניתן לפנות למשטרה ולבקש צו הרחקה.

בשאר מקרי האלימות המילולית – ניתן לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת, במקרים שבהם האלימות המילולית גורמת לנזק נפשי ופוגעת ביכולת הקורבן לנהל אורח חיים תקין.

 

אז מה מונע מאתנו לשים קץ לאלימות המילולית?

פעמים רבות נשים חוששות שהגשת תלונה בדבר אלימות מילולית רק תחמיר את המצב. ולכן, מתוך תחושה שיש להן מה להפסיד, הן עלולה להשלים עם הסיטואציה. אז מה עושה אישה שנקלעת למבוי סתום ואינה יודעת איך לצאת ממעגל האלימות המילולית?

מגיע לך לקבל יחס אחר – ובאפשרותך לגרום לזה לקרות. כדי לסייע לך להתמודד עם הדילמה בטרם תחליטי כיצד לפעול, אשמח לעמוד לרשותך במסגרת ייעוץ טלפני חינמי – ייעוץ ראשוני שיאפשר לך לראות את האפשרויות העומדות בפנייך.  050-9000778

 

 

הסכם ממון

הסכם ממון נקרא בשפה המשפטית : "הסדר איזון משאבים".

למעשה, החוק מסדיר אצל בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 את אופן חלוקת הרכוש בעתיד, בעת גירושין או בעת פטירת מי מבני הזוג.

יחד עם זאת, מאפשר החוק לבני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 או שבכוונתם להינשא, לקבוע כי אינם מעוניינים שההסדר הקבוע בחוק יחול עליהם. החלטה כזו של בני זוג צריכה להיעשות בצורה מפורשת על דרך עריכת הסכם ביניהם – הסכם המוגדר כ "הסכם ממון".

במסגרת הסכם ממון רשאים בני הזוג לקבוע את אופי ההסדר הרכושי שיחול עליהם: הסדר של שיתוף בכלל הרכוש, הסדר של הפרדה רכושית, הסדר המגדיר נכסים ספציפיים שבעניינם יחול שיתוף, הסדר המגדיר הפרדה רכושית ברכוש מסוים וכו'.

אישור הסכם ממון

בכדי שהסכם הממון שנערך ושנחתם על ידי בני הזוג יהיה בר-תוקף, יש צורך באישורו.

בני זוג שפניהם לנישואין רשאים לאשר הסכם ממון, על-פי בחירתם, בפני נוטריון או בפני בית המשפט לענייני משפחה.

לעומת זאת, בני זוג שהסדירו את ענייניהם הרכושיים בהסכם לאחר נישואיהם, חייבים לאשר הסכם ממון רק בפני בית המשפט לענייני משפחה.

 

האם מומלץ לערוך הסכם ממון כשאין רכוש ?

חרף הדעה הרווחת כי בהעדר רכוש משמעותי אין כל צורך בעריכת הסכם ממון, מומלץ בכל זאת לערוך הסכם שיסדיר את אופן חלוקת הרכוש שעשוי להצטבר במהלך שנות הנישואים.

בדרך כלל בנישואים ראשונים בני הזוג אינם נכנסים לקשר הנישואין עם רכוש רב שנצבר על ידם טרם הנישואין, ואולם עשויים הם להיתקל, למשל, בסיטואציות בהן הורי מי מבני הזוג רוצה להעניק סכומי כסף משמעותיים לבני הזוג כמתנה או כהלוואה, לסייע מבחינה כלכלית בדרך כזו או אחרת, המאפשרת לבני הזוג לצבור רכוש על שמם, וכיוצ"ב.

 

כאשר הורי אחד הצדדים מעניקים תמיכה כלכלית הגדולה משמעותית מזו המעניק הצד השני, מבקשים הם לא פעם להגן על כספים אלו בדמותו של הסכם ממון, אשר יבטיח כי הצד השני לא ייהנה מן "השלל" במקרה של פרידה/גירושין/פטירה.

 

במקרים כגון אלו עלולים בני הזוג (או יורשיהם, במקרה של פטירה, חלילה) להימצא בסכסוך רכושי קשה ומתמשך, סכסוך שניתן למנוע מראש ו/או להקטין משמעותית את היקפו, באם עורכים הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש על כלל רבדיו.

 

יתר על כן, מניסיוני עולה, כי בני זוג שהסדירו מבעוד מועד את יחסיהם הרכושיים בהסכם, גדלים הסיכויים שינהלו את מערכת הנישואין בצורה רגועה יותר ובביטחון, שכן לעת צרה כבר הוסכם אופן חלוקת הרכוש ביניהם, נושא היוצר מתחים רבים בעת גירושין ו/או פרידה.

בנישואים שניים, מודעים בדרך כלל בני הזוג לחשיבות עריכת הסכם ממון, ולכן שיעור גבוה מהם עורך הסכם ממון, גם כאשר שני בני הזוג לא מגיעים לקשר הנישואים עם רכוש רב, ואין ביניהם הבדל משמעותי בנוגע להיקף הרכוש.

 

בני זוג שהחליטו לנהל מערכת יחסים, אך ללא נישואים, ומעוניינים להסדיר את יחסיהם הרכושיים במסגרת הסכם, רשאים לעשות זאת באמצעות עריכת הסכם המוגדר כ"הסכם לחיים משותפים", ולא במסגרת אלימות במשפחה.

 

______________________________________________________________

לתאום פגישה בירושלים או באיזור המרכז:

טל-  02-5662662   050-9000778       

פקס:  02-5631631 

דוא"ל: azrielilaw@gmail.co

______________________________________________________________

 

עזריאל פרידנברג ושות 'הוא משרד בוטיק ייחודי, בת"א ובירושלים, 

מעניק ללקוחותיו מגוון רחב של שירותים.
מלון מתאפיין בצוות מבריק.  
המשרד הוא אחד ממשרדים המוערך, בין השאר, בישראל, 

ומתמחה במגוון תחומי העניין, ובאזרחי.
 
עיסוקו של עיריית תל אביב, עמק הירדן.
 
ישראל, ישראל, ישראל, ישראל.
 
בית המשפט לעסוק בענייני משפחה, בעלי חיים, בעלי חיים.