משרד עורכי דין פרידנברג ושות'

               ייעוץ מיידי

               ע"י עו"ד

               050-9000778

ידועים בציבור

 

 

        לייצר כסף מגירושין או מפירוד של ידועה בציבור

 

חוק יחסי ממון מחלק את הכסף, ואני אומר שחוק יחסי ממון אינו מתאים לשנת 2016.

לשופטים אין את היכולת לעשות איזון הוגן בכל איזון משאבים.

החוק חוקק לפני 42 שנים, שהעולם היה ללא אינטרנט, ללא פלאפונים וללא מחשבים.

 

החוק אומר שבימ"ש לענייני משפחה, בעת פקיעת הנישואין ישום את הנכסים ויחלק בין בני הזוג.

ב- 74 זה היה הכי הגיוני כי המרכיבים של הכלכלה היו פשוטים .

 

חוק יחסי ממון, נתעלם רגע מדיני משפחה, אמור לשקף עיסקה כלכלית שמתבצעת בין 2 שותפים שאנחנו מפרידים ביניהם בנק' זמן מסויימת, -  שמים את הנכסים ומוציאים שותף אחד החוצה.

 

העיסקה הכלכלית הזו של יחסי ממון לא מתבצעת בתנאי שוק כפי שהיתה מתבצעת עיסקה כלכלית בין 2 שותפים רגילים.

שותפים רגילים שהיו נפרדים, היו בוחרים את מועד הפירוד, את הסכם הפירוד ואת מרכיבי הפירוד והיו בוחרים מתי שמים את הרכוש כך שיהיה במחיר הוגן ל-2 הצדדים.

אם הייתי מוכר חלק שלי לשותף השני, זה לא היה מתבצע כפי שבחוק יחסי ממון.

 

אין מצב, אין מצב ששותף יגיד לשני: " תשמע, היום יש מספר, 1 נותן ל 2, והלכנו הביתה".

 

בכל עיסקה כלכלית, השותפים בוחרים מתי לבצע את העיסקה ואילו בחוק יחסי ממון הוא ביום הקרע – נוחת מלמעלה.

 

בני הזוג לא מחליטים על מועד פקיעת הנישואין לפי נק' הזמן הטובה לחלוקת הרכוש,

 

אלו 2 נק' זמן – ה-1 נק' זמן פקיעת הקשר בין בני הזוג או בין הידועה בציבור

                      ה-2 נק' זמן האופטימלית לחלוקת הרכוש במחיר הגון ל- 2 בני הזוג.

 

בס' 8 לחוק יחסי ממון, לשופטי ישראל יש את היכולת לצמצם, ללכת אחורה להוציא נכסים, אבל אין להם את היכולת ללכת קדימה, כמו להחליט שאת הרכוש הספציפי הזה אני לא שם היום, אלא נגרש ונחלק הכל, נסגור לגבי הילדים, וניפגש בעוד שנה לגבי הרכוש הספציפי הזה.

 

אף אחד לא מוכן שהחברה שהוא שותף בה, והוא רוצה לצאת או לקנות את חלק הצד השני, שמישהו ינחית לו מסגרת נוקשה של תאריכים ודרך שומה.

 

ס' 8 לחוק צריך לעבוד בדרך הפוכה,

 לא עוד צימצום, לא עוד הליכה אחורה, אלא קדימה כדי לקבוע מחיר הגון ל 2 בני הזוג.

לבימ"ש היום אין יכולת להגיד שזה רכוש שאני לא שם עכשיו בעת פקיעת הנישואין או בעת פירוד הידועה בציבור.

עו"ד מקצועי באמת, יודע לעבור קירות במצבים שבהם החוק כבל את ידי ביהמ"ש.

כשיטת עבודה מייחדת ומאפיינת אנחנו יצירתיים ומוצאים פתרונות גם כאשר החוק כובל את ידי ביהמ"ש, והבאנו בפני ביהמ"ש פתרון שהוא רוצה להסכים לו, -

שכל בן זוג יחזיק בנאמנות את חלקו של בן הזוג השני עד לנק' הזמן שכדאי ל 2 בני הזוג לשום ולחלק. ביהמ"ש סמך ידיו על דרכינו.

 

דוגמא מהמשפט האזרחי: פס"ד מוביל מבימ"ש העליון של 180 עמ'                     של 7 שופטים  ב- ברש"ע 779/06 בענין הצעת רכש שזה הכי דומה לדיני משפחה.

השאלה בפסיקה הייתה : מהו השווי ההוגן לשיווי מניות ?

למה צריך לכתוב 180 עמ' ונחלקו 7 ש': 4 ש' אומרים כי יש לשום בצורה א', 2 ש' בצורה ב', 1 ש' בצורה ג'.

ז"א העליון התחבט איך מגינים על בעלי המניות שיקבלו שווי הוגן.

 

הדרך לישום את החלק שיקבל הצד בפירוק הנכסים בין בני הזוג זה בדיוק כמו הצעת רכש.

אבל אין פס"ד של העליון על 180 עמ' ושל 7 ש' שמורה דרך לבימ"ש למשפחה מהו הדרך לשום את השיווי ההוגן בין בני הזוג או עם הידועה בציבור.

כי פקיעת הנישואין או פירוד ידועה בציבור זו הצעת רכש.

 

אין מצב שנק' זמן הקרע של הנישואין או של הידועה בציבור ישיק לנק' הזמן לחלוקה במחיר הוגן.  אלו 2 נק' זמן שונות לגמרי, כיום הצד החלש מפסיד.

לכן ביהמ"ש נענה לפתרונות היצירתיים שהבאנו בפניו.

 

לא שמעתי שבמזונות ילדים שמתנתקים בני הזוג, ולא בהסדרי ראיה, ויש בר מצוות, חתונות שנפגשים בני הזוג, אז למה שלא יפגשו בנק' זמן אופטימלית לחלוקת רכוש ספציפי ?!

 

  

האם ייתכן כי אתם עונים להגדרה של "ידועים בציבור",  בעוד לכם אין צל של מושג כי אתם אכן כאלו ?

אם אתם בני זוג, הגרים יחד ומנהלים חיי זוגיות כבעל ואישה – כנראה שאתם נכנסים לסטאטוס של "ידועים בציבור".

 

מכוח הגדרה זו  חלות על הזוגיות שלכם משמעויות משפטיות שכלל לא ידעתם עליהם.

מהן המשמעויות המשפטיות החלות עליכם ה "ידועים בציבור", ושכדאי לכם לדעת לפני שאתם עוברים לגור יחד ?

 

בשנים האחרות מתרחבת התופעה בקרב זוגות רבים, העוברים להתגורר יחד, מנהלים מערכת זוגית מחייבת במטרה לבחון את מערכת היחסים שלהם לפני שיבואו בברית הנישואים, או לחילופין בוחרים לחיות כך מתוך רצון לשמור על החופש שלהם מבלי שיהיו כבולים זה לזה כתוצאה ממיסוד הקשר ביניהם בצורה רשמית. אף על פי כן, כשמגיעה השעה ומחליטים להיפרד מגלים שחלים עליהם חובות וזכויות משפטיות, זה כלפי זה בסטטוס "ידועים בציבור".

 

אז אלו זוגות יתכן ויכנסו להגדרת "ידועים בציבור" ?

ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף

מקובל לבחון סטאטוס של בני זוג כ"ידועים בציבור" באמצעות שני פרמטרים: "ניהול חיי משפחה" ו"משק בית משותף".

 

ניהול חיי משפחה

פרמטר זה בוחן את אופן ניהול מערכת היחסים האישית והאינטימית בין בני הזוג, התחקות אחר כוונתם לקשירת גורלם המשותף כבני זוג וכמשפחה המתגוררים תחת קורת גג אחת.

 

ניהול משק בית משותף

לצד הפרמטר של בחינת ניהול חיי המשפחה, הרי  שכאן נבחן בעיקר הפן הכלכלי: ניהול חשבון בנק משותף, תרומתם של בני הזוג לניהול משק הבית והמאמץ המשותף לטיפוח חיי המשפחה וגידול הילדים.

 

למעשה, בתום בחינת פרמטרים אלו, וכשמסקנתם של בני הזוג כי הם נכנסים להגדרת "ידועים בציבור", רואים בהם לעניין זכויות וחובות משפטיות כמעט כמו זוג נשוי.

 

ידועים בציבור – זכויות וחובות משפטיות

החבות המשפטית בין ידועים בציבור לא הוגדרה במסגרת חוק אלא התגבשה במסגרת פסיקות שונות של ביהמ"ש לכדי הלכה הקרויה: "הלכת השיתוף".

 

הלכת השיתוף החלה על ידועים בציבור שונה במקצת מהלכת השיתוף החלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974. הלכה זו מקימה זכות לבן הזוג בזכויות בן זוגו בנכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים ובנכסים שנרכשו לפני כן, באם הוכח לבית המשפט כי בן הזוג בעל הנכס אכן רצה לשתף את בן זוגו בנכס הנרכש על ידו, לפני שהיה במערכת יחסים עם בן הזוג ואשר נרכש מכספו בלבד.

 

כך, למשל, באם בני זוג עברו להתגורר תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף בדירת בן הזוג, שנרכשה על ידו לפני שפגש את בן זוגו, ולאחר 10 שנים, למשל, מחליטים להיפרד – עשויה לקום לבן הזוג האחר זכויות בדירת המגורים אף על פי שכלל לא רשומה על שמו ולא נרכשה מכספו.

 

מלבד זכויות רכושיות, ישנה זכות וחובה בין אישית בין בני הזוג, ועניין זה בא לידי ביטוי בחובת בן הזוג במזונות בת זוגתו. אלו אינם מזונות אישה כהגדרתם הדתית אלא מזונות אישה אזרחיים הקמים בדרך כלל לאישה כאשר הסתמכה כלכלית על בן הזוג, וכעת בעקבות הפרידה עליה להתמודד כלכלית לבד  כאשר המזונות המשקמים, המזונות האזרחיים, נועדו לסייע לה להתמודד לבדה.

 

איך ניתן למנוע זאת ? עריכת הסכם ממון/ הסכם לחיים משותפים המאפשר לבני הזוג להגדיר מראש את זכויותיהם וחובותיהם המשפטיות זה כלפי זה כ "ידועים בציבור".

 

חוק יחסי ממון ( הסכם ממון ) בין בני-זוג נחקק בשנת 1973.

 

חוק יחסי ממון קובע הסדר חלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1973

הסכם ממון נקרא בשפה המשפטית : "הסדר איזון משאבים".

 

למעשה, החוק מסדיר אצל בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 את אופן חלוקת הרכוש בעתיד, בעת גירושין או בעת פטירת מי מבני הזוג.

 

יחד עם זאת, מאפשר החוק לבני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 או שבכוונתם להינשא, לקבוע כי אינם מעוניינים שההסדר הקבוע בחוק יחול עליהם. החלטה כזו של בני זוג צריכה להיעשות בצורה מפורשת על דרך עריכת הסכם ביניהם – הסכם המוגדר כ "הסכם ממון".

 

במסגרת הסכם ממון רשאים בני הזוג לקבוע את אופי ההסדר הרכושי שיחול עליהם: הסדר של שיתוף בכלל הרכוש, הסדר של הפרדה רכושית, הסדר המגדיר נכסים ספציפיים שבעניינם יחול שיתוף, הסדר המגדיר הפרדה רכושית ברכוש מסוים וכו'.

 

אישור הסכם ממון

בכדי שהסכם הממון שנערך ושנחתם על ידי בני הזוג יהיה בר-תוקף, יש צורך באישורו.

 

בני זוג שפניהם לנישואין רשאים לאשר הסכם ממון, על-פי בחירתם, בפני נוטריון או בפני בית המשפט לענייני משפחה.

 

לעומת זאת, בני זוג שהסדירו את ענייניהם הרכושיים בהסכם לאחר נישואיהם, חייבים לאשר הסכם ממון רק בפני בית המשפט לענייני משפחה.

 

האם מומלץ לערוך הסכם ממון כשאין רכוש ?

חרף הדעה הרווחת כי בהעדר רכוש משמעותי אין כל צורך בעריכת הסכם ממון, מומלץ בכל זאת לערוך הסכם שיסדיר את אופן חלוקת הרכוש שעשוי להצטבר במהלך שנות הנישואים.

 

בדרך כלל בנישואים ראשונים בני הזוג אינם נכנסים לקשר הנישואין עם רכוש רב שנצבר על ידם טרם הנישואין, ואולם עשויים הם להיתקל, למשל, בסיטואציות בהן הורי מי מבני הזוג רוצה להעניק סכומי כסף משמעותיים לבני הזוג כמתנה או כהלוואה, לסייע מבחינה כלכלית בדרך כזו או אחרת, המאפשרת לבני הזוג לצבור רכוש על שמם, וכיוצ"ב.

 

כאשר הורי אחד הצדדים מעניקים תמיכה כלכלית הגדולה משמעותית מזו המעניק הצד השני, מבקשים הם לא פעם להגן על כספים אלו בדמותו של הסכם ממון, אשר יבטיח כי הצד השני לא ייהנה מן "השלל" במקרה של פרידה/גירושין/פטירה.

 

במקרים כגון אלו עלולים בני הזוג (או יורשיהם, במקרה של פטירה, חלילה) להימצא בסכסוך רכושי קשה ומתמשך, סכסוך שניתן למנוע מראש ו/או להקטין משמעותית את היקפו, באם עורכים הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש על כלל רבדיו.

 

יתר על כן, מניסיוני עולה, כי בני זוג שהסדירו מבעוד מועד את יחסיהם הרכושיים בהסכם, גדלים הסיכויים שינהלו את מערכת הנישואין בצורה רגועה יותר ובביטחון, שכן לעת צרה כבר הוסכם אופן חלוקת הרכוש ביניהם, נושא היוצר מתחים רבים בעת גירושין ו/או פרידה.

 

בנישואים שניים, מודעים בדרך כלל בני הזוג לחשיבות עריכת הסכם ממון, ולכן שיעור גבוה מהם עורך הסכם ממון, גם כאשר שני בני הזוג לא מגיעים לקשר הנישואים עם רכוש רב, ואין ביניהם הבדל משמעותי בנוגע להיקף הרכוש.

 

בני זוג שהחליטו לנהל מערכת יחסים, אך ללא נישואים, ומעוניינים להסדיר את יחסיהם הרכושיים במסגרת הסכם, רשאים לעשות זאת באמצעות עריכת הסכם המוגדר כ"הסכם לחיים משותפים", ולא במסגרת אלימות במשפחה.

 

אלימות במשפחה

מספר רבדים קיימים בארץ בטיפול בנושא אלימות במשפחה והם נחלקים לטיפול ברמה הפלילית ולטיפול ברמה האזרחית. ברמה הפלילית, הטיפול הוא מול משטרת ישראל. ניתן לפנות למשטרה בין בהגשת תלונה לאחר התרחשות אירוע אלימות, שם גם אפשר לקבל צו הגנה זמני מפני התוקפן. כידוע, יש אפשרות לקריאה לעזרת המשטרה כדי שתגיע לעצור התפתחות של אירוע אלימות המתרחש באותו הזמן. המשטרה תגיע ובתקווה שתוכל למנוע נזקים גדולים הנגרמים באותו הרגע ולאחר שירגעו הרוחות, תנסה להפנות את קרבנות האלימות לגורמים מסייעים נוספים בקהילה או במשרד הרווחה. במישור הפלילי, לאחר סיום החקירה, מועבר הטיפול מהמשטרה לפרקליטות לצורך בחינת האפשרות להגשת כתב אישום כנגד התוקפן. במקביל לכך, ברמה האזרחית, ישנה אפשרות לפנות בבקשה לבתי המשפט לענייני משפחה, כדי לבקש צו הרחקה זמני או קבוע, כנגד התוקפן, עם תום תוקפו של צו ההגנה הזמני שניתן על ידי המשטרה וגם אם לא ניתן כזה. ההליך הפלילי מתנהל כמעט במנותק מקרבנות האלימות והוא, בעצם, הליך משפטי פלילי שמנהלת המדינה כנגד הנאשמים באלימות, כאשר הקרבנות הם בגדר מתלוננים או עדים במשפט.

 

גורמים מסייעים נוספים בתחום אלימות במשפחה

מלבד פניה אפשרית לבית המשפט לענייני משפחה, הרמה האזרחית כוללת גורמים נוספים שיכולים לסייע, כל אחד בתחומו. ראשית, הוקם על ידי משרד הרווחה, קו מצוקה ארצי 118, המיועד לקבלת פניות חירום מהציבור 24 שעות ביממה. קו המצוקה מאויש על ידי עובד/ת סוציאלי/ת ומספק שירותי מידע והכוונה לפונים. באופן כללי, כידוע, שירותי הרווחה אמונים על נושא אלימות במשפחה ומטפלים באופן שוטף במשפחות הסובלות או שסבלו אלימות כזו, כך שניתן ורצוי לפנות אליהם ישירות.

 

נוסף על כך, קיימות עמותות שונות האמונות על הטיפול בנושא, קיימים מקלטי חירום, דירות קלט, תמיכה נפשית וסוציאלית מאנשים העוסקים בתחום וכמובן, אפשרות לפנות לגורמי רפואה שונים, החל מרופאי המשפחה, המוקד הרפואי של קופת החולים וכלה בבית חולים.

 

לקבלת ייעוץ ללא התחייבות בירושלים או במרכז התקשר/י עכשיו לעו"ד מומחה שילווה אותך ביעילות, באמינות ובנחישות עו"ד עזריאל פרידנברג - 0509000778

                                                                                                                

האם אלימות מילולית נחשבת לאלימות במשפחה?

הסטטיסטיקה מלמדת ש- 1 מתוך 10 נשים בישראל סובלת מאלימות במשפחה. אך בעוד שהאלימות הפיזית היא זו שמגיעה לכותרות, האלימות המילולית גורמת לנזקים רבים באותה המידה. מתי שימוש במילים נחשב לאלים ומה אפשר לעשות בנידון?

מהי אלימות מילולית במשפחה?

ישנן מספר צורות נפוצות של אלימות מילולית במשפחה:

•שימוש בכינויי גנאי (קללות)

•ביזוי והשפלה – למשל הכפשת הקורבן ברבים

•דברי ביקורת חוזרים ונשנים – המשפיעים על תפקוד הקורבן ומסבים לו נזקים נפשיים

•איומים לפגיעה פיזית

חשוב לזכור שבמיוחד כאשר נעשה שימוש לרעה במילים מצדו של מישהו שאנחנו אוהבים, הפגיעה קשה שבעתיים.

 

מדוע חשוב להתייחס לאלימות מילולית?

אלימות מילולית עלולה לפגוע בדימוי ובביטחון העצמי של הקורבן ולהסב נזק גם לילדים: מקרי עבר מלמדים שכאשר ילדים עדים לאלימות מילולית, הם עשויים להפנים את הזעם ולשחזר אותו בהמשך.  למרבה הצער שימוש אלים במילים יכול להוביל גם למדרון חלקלק, שבהמשכו המילים הופכות למעשים אלימים. לכן חשוב לפעול בנחישות ולא להשלים עם השימוש הפוגעני במילים. 

 

מה אפשר לעשות במצב של אלימות מילולית?

במידה והניסיון לבקש מבן הזוג לחדול משימוש באלימות מילולית עולה בתוהו, עומדות בפנייך מספר אפשרויות.

במקרה של איומים – שמהם עולה החשש לפגיעה פיזית, ניתן לפנות למשטרה ולבקש צו הרחקה.

בשאר מקרי האלימות המילולית – ניתן לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת, במקרים שבהם האלימות המילולית גורמת לנזק נפשי ופוגעת ביכולת הקורבן לנהל אורח חיים תקין.

אז מה מונע מאתנו לשים קץ לאלימות המילולית?

 

פעמים רבות נשים חוששות שהגשת תלונה בדבר אלימות מילולית רק תחמיר את המצב. ולכן, מתוך תחושה שיש להן מה להפסיד, הן עלולה להשלים עם הסיטואציה. אז מה עושה אישה שנקלעת למבוי סתום ואינה יודעת איך לצאת ממעגל האלימות המילולית?

 

מגיע לך לקבל יחס אחר – ובאפשרותך לגרום לזה לקרות. כדי לסייע לך להתמודד עם הדילמה בטרם תחליטי כיצד לפעול, אשמח לעמוד לרשותך במסגרת ייעוץ טלפני חינמי – ייעוץ ראשוני שיאפשר לך לראות את האפשרויות העומדות בפנייך.  050-9000778

 

_______________________________________________________________________

לתאום פגישה בירושלים או באיזור המרכז:

טל-  02-5662662   050-9000778       

פקס:  02-5631631 

דוא"ל: azrielilaw@gmail.co

_______________________________________________________________________