משרד עורכי דין פרידנברג ושות'

               ייעוץ מיידי

               ע"י עו"ד

               050-9000778

 

אודות

 


משרד עורכי דין עזריאל פרידנברג ושות' 
כולל עורכי דין שעובדים לפי קרטוריון של הבאת זיכוי 
אחת לשנתיים, ולא אינם ממשיכים במשרד.
עו"ד עזריאל פרידנברג מופיע בבתי משפט בתיקים פלילים מורכבים .
עו"ד עזריאל פרידנברג מומחה בתיקי הסגרה עם הצלחות מוכחות.
משרד בוטיק עזריאל פרידנברג ושות' – לפני הכל, אנשים !

 

 

בית המשפט לעסוק בענייני משפחה, בעלי חיים,

ייצוג והופעות בבתי משפט, ליטיגציה פלילית, ליטיגציה מסחרית, משפט פלילי - עורכי דין פלילים 36 שנות ניסיון בתיקים מסובכים העומדים על חקירת עדים , משפט מסחרי, עבירות פליליות מורכבות, עבירות המיוחסות לארגוני פשע, עבירות צווארון לבן, עבירות בניירות ערך, גינון, דיני חברות, מזונות, נישואין, דיני משפחה, דיני נישואין, דיני נישואין, הבור.

 

 

בית המשפט של ישראל, זוכה לאותות, בין היתר.

 

צוות, בית המשפט, גינות ועוד.

 

עורכי דין במשרד המתאמנים בנחישות, מסירות ומקצועיות. כל נכס הוא עולם ומלואו וטובתו מעל הכל.

             

זכות

 

ממנות תואר L.B במשפטים, בהצטיינות.

• בוגר השתלמויות בתחומי המשפחה, ירושות, וצוואות.

• חבר בלשכת עורכי הדין, הוסמך בהצטיינות.

• בעל הסמכה כמגשר מטעם לשכת עורכי הדין בישראל.

ממכירת בחנות בכל בתי המשפט. 

ממכירת ביתרו

 

משרד עורכי הדין פרידנברג עזריאל ושות 'מתמחה ומובילה במיוחד בפל, וגם עוסק בדיני משפחה, בעריכת פורמולה.

את הו ו דד פרידנברג עזריאל.

 

המשרד דוגל במתן מקצועי, כללי וליווי צמוד לאורך כל ההליך.

 

במשרדי כל אחד הוא עולם במלואו ולא עוד תיק!

 

מודרך ונבחן במבחן התוצאה וטובת הלקוח. קניין רוחני פרידנברג עזריאלי, שובר, מנצח, נחוש והישג, פרפקציוניסט,

 משרד החדשנות משפטית, יצירתיות ובפקי דרך.

 

ייחודו של המשרד הוא במתן שירות מקצועי ללא רבב, לצד יחס אישי ללקוח. מעניקים לענף מגני למשרד, על מנת לתת מענה מקצועי על המספקים. כל מאובטח תוך התאמה אישית ללקוח הטוב ביותר.

 

אני אוהב את השלטונות הטובים ביותר בעולם.                 

 

עורך דין פלילי עזריאל פרידמן

 

הפלדה ועוסק בייעוץ וייצוג בתיק פליליים:

 

 

מחולל, מחיקת רישום פל, עסק טי טיעון, הוצאת תעודת יושר. עורך דין בעזריאל פרידנברג מערבי ליווי אישי, כמו גם מקצוע. אמנויות עדכניות, מיצאי ימים, מיצאי ימים, מיצאי ימים, מיצאי ימים, מיצאי ימים Haסטרו


מרצה של עורך דין פלילי עזריאל פרידנברג, מייצג את כל העצים, סמים, רכוש, צווארון לבן ועוד.

 

עורך דין פלילי עזריאל פרידנברג, הוא מומחה בכל הנוגע לאלוהיכם, ומלכות חשודות במקצועות, עד תום ההוקי. מעלה ועדניכם חשודים בעסקים אלו, אל תה תוגס, עוד היום, עד היום. זכרו: כל אדם זכאי - על חוק פיסי, ליצוג משפטי, מקדייד ומבטיח, כל הזכויות שמורות הדידות והמות.

 

העיסוק בעיסוק, בית המשפט לעיסוק .

 

לפרטים וייעוץ ראשוני, לאשרו עכשיו: 0509000778 

                   

עמידה פלילית עמיל פרידנברג מייצג חשודים בעסקים הבאים:

 

מה Jews you

 

העיסוק באלימות. עמותות, נחלות, פפה, חבלה, פפה, חמלה ועוד. העונשין, העונשין, העונשין. אדם הנחשד בעבירות זכאית לייצוג של עו"ד פלילי.

 

עבירות מין:

 

עוגב, לא, לא, לא, לא. על פי החוק, ביצוע עבירות מין הינו אסור כלפי כלל הבריות. - אישה (בגירה או קטינה). מלון רו, על פי ההגדרה לשלטון. (קרבה משפחתית, יחסי מרות בין האחים ועוד), על פי הפיזיקה של משפחת פאר. 20 מאסה באילת; 20 מא מאסר באינוס קטינה שטרם מלאו גוש. השמלה, העשרה, מעשה,  

 

 

עבירות סמים:

 

לעבירות סמים ישנה מסגרת חקיקה מחמירה – פקודת הסמים המסוכנים, בכל הנוגע להיבטי העבירה השונים: אחזקת סמים, אספקתם, מסחר בהם, ייבוא וייצוא סמים. למעשה בעבירה זו, ובשונה מעבירות פליליות אחרות, לכאורה אין קורבן ממשי. יחד עם זאת, הנזק הנגרם בעבירות אלו הינו מוחשי ומערכתי לחברה בכלל ולציבור צורכי הסמים בפרט. בעבירות הסמים מספר היבטים המגלמים עוצמת חומרה שונה וסנקציה עונשית מכבידה בהתאם: החזקת סם לצורך שימוש אישי; הספקה, ייצור, הכנה והפקת סם; סחר, ייצוא וייבוא סם. בתוך כך, פקודת הסמים קובעת חזקות – הניתנות לסתירה הן בידי הנאשם והן בידי המאשימה, בהיבט סוג הסם וכמותו המביאים ל'מסקנה' האם מדובר בעבירת אחזקה לשימוש עצמי אם לאו. עורך דין פלילי ארז טובי רוצה להבהיר למען הסר ספק, פקודת הסמים קובעת נחרצות איסורים לגבי כלל הסמים – מריחואנה, קוקאין והרואין (ועוד) – ואך טעות נפוצה היא בידי הציבור המבחין בין סמים 'קלים' לאחרים.

 

עבירות צווארון לבן:

 

עבירות אלו לרוב מתבצעות במקום עבודה בידי מנהלים בכירים או עובדים זוטרים ובזיקה לתפקידם והסמכויות העולות מתוקף כך. עבירות צווארון לבן כוללות בין היתר קבלת שוחד או מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, בתחבולה, בזיוף, בעושק, במרמה, עבירות מס, אי קיום דרישות מסוימות, דו"ח וידיעות שאינם נכונים, עבירות בניגוד לחוק מס ערך מוסף, שימוש במידע בידי איש פנים בניירות ערך, ועבירות בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים ועוד. חשוב לציין כי מדובר בעבירות  פליליות ועונשן חמור בהתאם לחוק העונשין או מסגרת ענישה ספציפית הקבועה בחוק האמור.

 

 

עבירות רכוש:

 

חוק כבוד האדם וחירותו מתייחס לפגיעה בקניינו של אדם, כלומר ברכושו. בעבירות אלה, נוטל הנאשם  רכוש מאדם אחר ללא הסכמתו. כפועל יוצא, מדובר בעבירת גניבה הנחשבת לאיסור פלילי על המשתמע מכך. בעבירות אלו קובע המחוקק סעיפי איסור שונים הנובעים מעבירת הבסיס – איסור גניבה: גניבה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי מורשה ועוד. לצד כל סעיף קבועה ענישה רלוונטית בהתאם לחוק האמור.

 

עבירות נשק:

 

עבירות נשק הן חמורות מאחר ובעצם ביצוען מתהווה סיכון לשלום הציבור וביטחונו – מתקיים פוטנציאל ממשי לפגיעה בציבור חפים מפשע. עבירות אלו מתקיימות כאשר אדם נושא נשק שלא כדין וללא פיקוח של רשויות המדינה. החוק מונה מספר איסורים בהיבט זה דוגמת: החזקת נשק או רכישת נשק, ייצור נשק או סחר בנשק – שעה שאלו נעשו בניגוד לדין, והוצאת נשק מרשות הצבא ועוד.

 

עורך דין פלילי עזריאל פרידנברג מייצג חשודים וכן נאשמים בהליכי ערעור בבתי משפט המחוזיים, וכן בבית משפט העליון. בהליכים בטרם הוגש כתב אישום:, כדוגמת הכנת חשוד לחקירה במשטרה ושימוע, וכן בהליכי "מעצר ימים" ו"מעצר עד תום ההליכים". נוסף על כך עו"ד פלילי עזריאל פרידנברג מייצג אסירים בוועדות שליש ועתירות.

 

 

 

עבירות רצח:

 

נחשדת בעבירת רצח? הואשמת בעבירת רצח? פנה עכשיו לעורך דין פלילי עזריאל פרידנברג!

עבירות רצח מסווגות כעבירות חמורות בכלל החברות המודרניות בנות ימינו. עבירת הרצח, משמעה, נטילת חיי אדם – נחשבת לאחת ההפרות הבוטות והקשות בזכותו של הפרט לשלמות הגוף, לאוטונומיה אבסולוטית על גופו והנאה מצרפית בחיי היום-יום. החברה המערבית מאמצת את עיקרון קדושת חיי הפרט כערך עליון בהיבטים שונים וסוגיות מורכבות: המתת חסד בחולה הנוטה למות, הפסקת היריון במחיר הפלת העובר וכן בכל הנוגע לעבירות המתה – גרם מוות ברשלנות, הריגה ורצח. הרציונל החשוב ברצון להגן על חיי הפרט נובע מהטעם לפיו:

בהיעדר הגנה על זכות הפרט לחיים, עתיד החברה (והאנושות) ייפגע בהכרח, בהיות הפרט המשאב הבסיסי – שאין בלתו, לקיומה של חברה ברת קיימא, תהא החברה אשר תהא. משכך, החברה נוקטת בסנקציה עונשית מחמירה ומטילה אות קיין בנסיבות לפיהן נמצא אדם אשם בעבירת המתה ועל אחת כמה וכמה שעה שמדובר בעבירת רצח.

 

עבירת רצח – סעיף 300 לחוק העונשין:

סעיף העבירה מונה ארבע חלופות לפיהן תוטל אחריות פלילית על נאשם שהורשע בעבירת רצח. הסנקציה העונשית הקבועה בכל אלו תהא ענישת חובה – בדמות מאסר עולם, ובנסיבות לפיהן הורשע אדם באחת מחלופות אלו, אין לבית המשפט סמכות או שיקול דעת להקל בסנקציה העונשית הקבועה עלי חוק.

 

 

עבירת המתה בתא המשפחתי:

אדם הגורם למותם של אביו, או אמו, סבו או סבתו יואשם ברצח ודינו מאסר עולם. הפסיקה קובעת כי בעצם נטילת חייהם של אלו דווקא – בידי הבן או הנכד, מבססת את רצונו של הנאשם להמיתם כדבר המדבר בעד עצמו. משכך, תנאי הסף להרשעה אינם מחמירים ודי שהמאשימה הוכיחה כי התקיים יסוד נפשי מסוג 'מחשבה פלילית' בנאשם, וכן את עובדת מעשה הקטילה בידי הנאשם.

 

"כוונה תחילה"

סעיף הליבה של עבירת הרצח. המחוקק דורש יסוד נפשי מוגבר – שגמל בליבו של העבריין, ליטול את חייו של אחר – בדם קר. משכך, על מנת להרשיע נאשם בחלופה זו, על המאשימה להוכיח את כוונתו המיוחדת של הנאשם למעשה הקטילה – "כוונה תחילה", וכן את עובדת קטילתו של קורבן העבירה בידי הראשון.

לעניין הגדרה וניתוח מהו יסוד נפשי מסוג "כוונה תחילה", קובע סעיף קטן 301(א) לחוק העונשין מספר תנאים מצטברים, המבססים את קיומה של כוונה תחילה: החלטה להמית (כוונה); מוכנות נפשית של מבצע העבירה/הכנת כלי המתה לשם ביצוע העבירה (הכנה); נשללה התגרות מצד קורבן העבירה (שכוונה לנאשם) לפני מעשה הקטילה (היעדר קנטור).

 

קטילת אדם אגב ביצוע עבירה אחרת

בנסיבות לפיהן גרם נאשם למותו של אחר במהלך ביצוע עבירה אחרת (שוד לדוגמא – עבירת המקור) או מותו של אחר נגרם שעה שהנאשם ביצע פעולות מקדימות ומכינות לביצוע עבירת המקור או הנאשם הביא למותו של אחר על מנת להקל את ביצוע עבירת המקור – כל אלו מבססים עילת אישום ברצח וסנקציה עונשית בדמות מאסר עולם.

 

קטילת אדם (אגב ביצוע עבירה אחרת) לשם בריחה/הימלטות מעונש

מדובר בפגיעה קטלנית באדם, שעה שהנאשם ביקש למלט עצמו מזירת ביצוע עבירת המקור והראשון ניסה למנוע את הימלטותו או לגרום לעיכובו של הנאשם, ואין חשיבות לעובדה שעבירת המקור חמורה פחות ממעשה הקטילה. די בזיקה עניינית המתקיימת בין עבירת המקור לקטילת קורבן העבירה – מתוך רצון להימלט מאימת הדין/השלמת הבריחה, מזירת העבירה המקורית – על מנת לבסס אישום בעבירת רצח. אף בחלופה זו, יואשם העבריין בעבירת רצח ודינו – מאסר עולם.

חשוד בעבירת רצח? לייעוץ ראשוני חינם! התקשרו עכשיו  לעו"ד עזריאל פרידנברג מומחה בפלילים 050-9000778

 

 

 

עבירות צווארון לבן:

 

עבירות שוחד:

ככלל, תכלית השוחד הינה לשנות מסדרי המנהל (התקין) הקיים וזאת לשם קידום עניין או אינטרס של הפרט שלא על פי הסדרים הקבועים בחוק, בתקנות, נהלי הרשות/מנהל ועוד. בתוך כך, קשת אפשרויות במסגרתן פועל העבריין בניגוד לחוק: ביצוע פעולות מסוימות על דרך מעשה או מחדל, שינוי (פסול) בסדרי התיעדוף בטיפול בעניינים שונים – האצה או האטה, העדפה או אפליה לרעה וזאת שלא על פי הנהלים הקבועים המסדירים עדיפויות הטיפול בעניינים שונים ובאלו מקרים תתקיים חריגה מהם. השוחד יוצר למעשה אפליה בין פרטים, פוגם ביעילות המצרפית שלטונית-מנהלית-ארגונית, ומביא לשחיתות.

 

לקיחת שוחד – סעיף 290 לחוק העונשין:

לקיחת השוחד הינה עבירת הבסיס בנסיבות לפיהן 'לוקח' השוחד הינו עובד ציבור המסור על אמון וטיפול במנגנוני המנהל הציבורי השונים, ומשכך נובע האיסור ליטול שוחד בהקשר לתפקידו. נטילת שוחד בהקשר זה משמעה, פגיעה בסדרי המנהל הציבורי. לשון הסעיף בתיבות 'עובד ציבור' אינה דווקנית ולעניין זה חל איסור נטילת שוחד אף בידי עובד בתאגיד המספק שירותים לציבור הרחב, אף אם מדובר בתאגיד פרטי אשר אינו מקיים זיקה מכל מן וסוג עם מוסדות המדינה ונציגויותיה. נטילת שוחד עשויה להתקיים אף במתן טובות הנאה לעובד הציבור הכוללות איסור טובת הנאה בלתי מוחשית – בנוסף. בנסיבות לפיהן התכוון נותן השוחד לתת את ה'מתת' בעבור מטרות מסוימות כאשר מקבל השוחד אינו מודע למטרות אלו, עדיין תתגבשנה יסודות העבירה, ככל שמתת השוחד ניתנה בעבור פעולה הקשורה לתפקידו של מקבל השוחד. יתר על כן – עצם נטילת השוחד מגבשת את יסודות העבירה אף אם מקבל השוחד לא שינה ממנהגו דרך כלל באותן סוגיות ונסיבות בהן הוא נחשד (לדוגמא, מקבל השוחד פועל בניגוד לסדרי המנהל/תאגיד במנותק לקבלת שוחד במקרה מסוים). תכלית איסור השוחד נוגעת הן לביצוע פעולות או הימנעות מביצוע פעולות בידי עובד הציבור בהיבט נטילת השוחד. עבירת הניסיון לנטילת שוחד – במבחן התוצאה עובד הציבור לא קיבל שוחד, תגרור סנקציה עונשית זהה לעובר עבירה 'מושלמת'. חשוב אף לציין כי ניתן לייחס את עבירת השוחד, ככל והתגבשו יסודות העבירה, אך במקרים בהם מקבל השוחד נטל את ה'מתת', עוד בטרם החל לכהן בתפקידו כעובד ציבור – בין אם מונה לתפקיד וטרם החל בביצועו ובין אם מדובר במינוי עתידי.

 

מתן שוחד – סעיף 291 לחוק העונשין

"נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א)".

 

נתינת השוחד הינה 'עבירת אחות' לנטילת השוחד. שלילת האפשרות למתן שוחד משליכה מטיבה ומטבעה על האפשרות לנטילת שוחד ומכאן הזיקה בין שתי העבירות בהיבט הרציונל. אף בעבירה זו איסור מתן השוחד מתייחס לעובד הציבור/תאגיד המספק שירותים לציבור, ואשר המתת ניתנת לו בזיקה ישירה לתפקידו ופועלו, במסגרת עבודתו. כמו כן, איסור מתן שוחד מתייחס אף לטובות הנאה מוחשיות ושאינן מוחשיות ולא נדרשת זהות ותמימות מטרות בין נותן השוחד ומקבל השוחד בהיבט מתן ה'מתת'.

בנסיבות לפיהן עובד הציבור יזם את קבלת השוחד, אין בכך משום 'פתח הצלה' עבור נותן השוחד. ניתן להאשים בעבירת ניסיון מתן שוחד הגוררת סנקציה עונשית זהה בעבירות שוחד 'מושלמת'. החשדה ואישום אדם במתן שוחד אינה מסויגת בכך שתכלית מתן השוחד הושגה, שכן בעצם מתן השוחד לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו התגבשו יסודות העבירה. עניין אחר: שידול לקבלת השוחד בידי עובד הציבור אינו גורע מאחריותו של נותן השוחד בהקשר זה. כמו כן, עבירת נסיון להצעת השוחד בידי המציע תגרור סנקציה עונשית זהה לעבירת מתן שוחד מושלמת, אף אם בסופו של יום עובד הציבור סירב או דחה את ה'מתת'.

 

קבלת דבר במרמה – סעיף 415 לחוק העונשין

"המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".

 

בעבירה זו ניתן דגש למעמדו ו'כושרו' של המרמה אשר מנצל את יתרונו לשם השגת דבר מתוך יצירת מצגי שווא, אמירות שקריות, העלמת פרטים מהותיים מאת גורם (גורמים) רלוונטיים, זיוף מסמכים – וכל זאת מתוך מטרה להפיק טובת הנאה. למעשה, על מנת שתבוסס אשמתו של אדם בעבירה זו, על המדינה להוכיח כי אכן התקבל 'דבר' (נכס מוחשי או ערטילאי) וזאת בזיקה למצג שווא וכדו' ושאכן קיים קשר סיבתי עובדתי בין קבלת הנכס ומצג השווא בידי ה'מרמה'.

הסעיף מונה שתי חלופות לביצוע העבירה – קבלת דבר במרמה, במדרג ענישה שונה. הראשונה, קבלת דבר במרמה. השנייה, במצב דברים לפיו התקבל דבר במרמה, בנסיבות מחמירות – היקף נפגעים גבוה, שוויים של הנכסים שניטלו בהשראת מצג השווא ועוד.

תחבולה – סעיף 416 לחוק העונשין

"המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים".

בסעיף זה מבקש המחוקק להחמיר אף בנסיבות שאינן כוללות רמייה אלא תחבולה או ניצול מכוון של טעות הזולת וכל זאת על מנת 'לקבל דבר'. אמנם מדובר בסנקציה חמורה פחות מזו הקבועה בעבירת 'קבלת דבר במרמה', אולם רצונו של המחוקק לקבע דפוסי התנהגות נורמטיביים ויחסי גומלין ערכיים בין הבריות, במסגרתם יש לשלול מניה וביה ניצול לרעה, פגיעה ויחס בלתי הולם באשר ל'נותן הדבר'. ולכן, נקיטת תחבולות, או ניצול מכוון של טעות אצל הזולת, אשר הובילו בסופו של יום ל'קבלת דבר' מאדם, יובילו לסנקציה פלילית כנגד 'מקבל הדבר'.

 

 

 

זיוף – סעיף 418 לחוק העונשין

"המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".

עבירת הזיוף אף היא נחשבת לאיסור פלילי השולל "חיקוי" או שינוי מידעים בהקשרים שונים. כך למשל קובע המחוקק מספר אפשרויות אשר תחשבנה לזיוף: "עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו והוא עשוי להטעות, שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין, חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם במסמך בידי פלוני" (הגדרות – סעיף 414 לחוק העונשין). חשוב להבחין במדרג הקבוע בעבירת הזיוף – מהקל אל הכבד: זיוף מסמך כשלעצמו – סנקציה עונשית בת שנת מאסר; זיוף מסמך על מנת לקבל דבר – סנקציה עונשית חמורה בת 3 שנות מאסר; ביצוע עבירת הזיוף בנסיבות מחמירות – 5 שנות מאסר. חשוב אף לציין כי יכול ויורשע נאשם בחלופה השנייה והשלישית הקבועות בסעיף אף אם לא 'התקבל דבר' מעצם הזיוף. ולכן, בנסיבות לפיהן הוכיחה המדינה את דבר הזיוף בידי העבריין, אשר הונע מתוך כוונה 'לקבל דבר', די בכך על מנת להרשיעו.

 

 

 

רישום כוזב במסמכי תאגיד – סעיף 423 לחוק העונשין:

"מייסד, מנהל חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים; לעניין סעיף זה, וסעיפים 424 ו-425, "תאגיד" – לרבות תאגיד העומד להיווסד".

המחוקק מבקש להגן על קניין התאגיד. שהרי, ביצוע עבירות – בידי המצוינים בלשון הסעיף, עומד בסתירה מהותית לחובת יחסי האמון בין נושאי משרה ובעלי תפקיד בתאגיד לבין התאגיד כשלעצמו. הקניית הגנה קניינית בהקשר זה מבקשת לבסס אף אינטרסים מוגנים של בעלי מניות (חברה ציבורית ופרטית כאחד), כמו הרצון להגן על נושי התאגיד, ועובדיו. משכך, רישום פרט כוזב במסמכי התאגיד ומתוך כוונה לרמות, כמו הימנעות מרישום פרט הנדרש ברישום (בתוספת כוונה לרמות) – גוררת סנקציה עונשית בת 5 שנות מאסר. חשוב לציין כי אף בנסיבות אלו אין הסעיף דורש שאכן תתגבש הרמייה בפועל ודי בכך שהזיוף במעשה או במחדל כוונו לשם רמייה.

 

עושק – סעיף 431 לחוק העונשין:

הערך המוגן בבסיס העבירה הינו הגנה על ה'חלש', אשר נוצל במרמה בידי אחר ורמייתו 'הוכשרה' עקב אחת מהנסיבות הבאות: מצוקתו, חולשתו (גופנית או שכלית), היעדר ניסיון או קלות דעת – של קורבן העבירה. לפיכך, במקרים בהם נדרש או התקבל מאת קורבן העבירה דבר שאינו מגיע לעבריין כדין, דין המקבל מאסר בן 3 שנים. חשוב לציין כי בשתי חלופות הסעיף הראשונות, דין הדורש כדין המקבל ואין נפקא מינה בין השניים (דורש או מקבל) באשר להתקיימות תנאי הסעיף על מנת להרשיע.

 

עבירות מס:

באופן גס ניתן לחלק את עבירות המס (פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ) לשתי קבוצות עיקריות: האחת, כוללת עבירות המתייחסות לפגיעת הנישום בכללים המסדירים את התנהלות הנישום מול רשויות המס השונות. השנייה, מתייחסת להעלמות מס ממש – והן ליבת עבירות המס. כך למשל, חובת ניהול ספרים על פי כללי הרשות, הגשת דו"ח שנתי במועד הקבוע בהוראות השונות, מקבלות ביטוי נורמטיבי והפועל בניגוד לכללים אלו עובר עבירות 'מסגרת' אשר תפקידם להקים סייג לסייג – עבירת ליבה – דוגמת העלמת מס.

 

אי קיום דרישות מסוימות – סעיף 216 לפקודת מס הכנסה:

סעיף 216 קובע למעשה מתווה מסגרת המציב בפני נישום הוראות שהן בבחינת ברירת מחדל באשר הוא חייב בביצוען. תכלית הסעיף הינה למנוע מצבים לפיהם נישום ישמיט הכנסה החייבת במס – שהיא עבירת ליבה. ואולם, הימנעות מקיום הוראות אלו כשלעצמן, אינה גוררת העלמת מס בהכרח, אלא סנקציה עונשית כמצוין בסעיף 216 סיפא. כך למשל, אדם אשר נמנע מהגשת דין וחשבון במועד מסוים, בעצם אי הגשת הדוח עבר עבירה הגוררת סנקציה פלילית אולם בביצוע עבירה זו אין הדבר מגיע בהכרח כדי עבירת ליבה – העלמת הכנסה החייבת במס.

 

דו"ח וידיעות לא נכונים – סעיף 217 לפקודת מס הכנסה

"אדם אשר ללא הצדק סביר ערך דו"ח לא נכון, מתוך שהשמיט הכנסה כלשהיא שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דו"ח, או מתוך שרשם אותה בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו"ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה הייתה להיקבע, אילו נתקבלו הדו"ח או הידיעות כנכונים, או שני העונשים כאחד. הטוען כי היה לו הצדק סביר – עליו הראיה".

סעיף 217 מייצג עבירת מס ממש – באשר בנסיבות הסעיף מדובר בעבריין המבקש לשאת בשומה נמוכה מזו שהיה עליו לשאת בפועל. הסעיף מונה שתי חלופות: האחת, מסירת דוח שקרי שאינו מקיף את כלל הכנסותיו של נישום. השנייה, מסירת 'ידיעות לא נכונות' המשפיעות ומשנות מתשלום מס אמת שהיה חב בהם אדם אלמלא מסר מידע שקרי. הפסיקה הרחיבה באשר לחלופה השנייה ונקבע כי דרישת הסעיף באשר ל"ידיעות לא נכונות" תתמלא, אף אם 'ידיעות' אלו הביאו לשומת מס גבוהה יותר – מזו שהייתה נקבעת בהיעדר ידיעות כוזבות אלו.

 

מרמה – סעיף 220 לפקודת מס הכנסה:

סעיף 220 דן בעבירת מס מהותית ומרכזית במסגרתה העלים נישום הכנסה החייבת במס. למעשה, על פי הנסיבות המנויות בסעיף מדובר באדם אשר פעל במודעות לשם מטרה מכוונת להעלים מס. הסעיף מונה מספר חלופות באשר לפעולות המיוחסות לנישום אשר ביד כל אחת מהן מתקיימת עבירת העלמת מס: השמטת הכנסה במזיד, תרשומת כוזבת במזיד, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים, שימוש במרמה, ערמה או תחבולה – וכל זאת בכוונה להתחמק ממס. על אדם שפעל על פי אחת מחלופות הסעיף, ובמנותק  לתוצאות מעשיו – האם עלה בידיו להתחמק ממס אם לאו – תוטל סנקציה עונשית מחמירה: 7 שנות מאסר או הטלת קנס או שניהם גם יחד.

 

עבירות – סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף:

בדומה לסעיף 216 לפקודת מס הכנסה, מונה סעיף 117 לחוק מע"מ הוראות שהן בבחינת ברירת מחדל, הקובעות מתווה באשר לאופן התנהלותו של נישום אל מול רשות מע"מ. בהימנעות נישום מקיום הוראות שונות אלו, אין משום העלמת מס ממש, אלא תכליתן של אלו ליצור סייג ומחסום פרוצדוראלי, לאיסור הקבוע בהעלמת הכנסות אשר בגינן מוטלת חובת תשלום על נישום. כמצוין בסעיף, מעצם הפרת אחת ההוראות הקבועות בסעיף, תוטל סנקציה עונשית וזאת במנותק לתוצאת ההפרה או הימנעות מדיווח – השתמטות מתשלום מע"מ הלכה למעשה אם לאו.

סעיף 117(ב) לחוק מע"מ מייצג את עבירת הליבה המתייחסת להתחמקות או השתמטות מתשלום מס ערך מוסף. בתוך כך, נישום שמסר ידיעה כוזבת, המשיך לנהל את עסקו בניגוד לדין, הפיק חשבונית מס פיקטיבית, הנפיק חשבונית זיכוי בניגוד לדין, ניכה מס בהיעדר מסמך תואם כדין, ניהל רישומים כוזבים, פעל במרמה או תחבולה – וכל אלו מתוך מטרה להשתמט או להתחמק מתשלום מס, דינו – 5 שנות מאסר או כפל קנס כמצוין בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. חשוב אף לציין כי נישום שפעל על פי אחת מחלופות הסעיף, אף אם 'לא צלחה דרכו' ובסופו של יום נשא בשומת מס אמת, יכול ויורשע בעבירה זו.

הגבלת השימוש במידע פנים

 

שימוש במידע בידי איש פנים – סעיף 52ג לחוק ניירות ערך:

בעבירה זו מבקש המחוקק לאסור על איש פנים בחברה מעשות שימוש במידע פנימי הזמין ונגיש עבורו מעצם עיסוקו ומעמדו בחברה/תאגיד. בנסיבות אלו, השימוש במידע פנים פוגע בציבור שמידע זה אינו זמין עבורו ומכאן שנוצר יתרון בלתי הוגן לדירקטור, מנהל כללי, בעל מניות בתאגיד ששיעור אחזקותיו במניות הינו 5 אחוז או יותר ועוד.

'יתרון' זה עלול לפגוע בציבור בעלי המניות, בחברה/תאגיד ובאמון הציבור בכללותו. מידע פנים עשוי לספק אינפורמציה אסטרטגית הנוגעת לתאגיד, התפתחויות או שינויים מהותיים העשויים להביא לעליית ערך המניה או להיפך. עצם עשיית השימוש במידע פנים בידי איש פנים בניגוד להוראת הסעיף, מספקת את דרישות היסוד העובדתי לשם ענישת העבריין ואין נפקות לשאלה: האם השימוש במידע הפנים אכן הביא להשפעה על שוק ההון ודי שהיה בכוחו של המידע להביא להשפעה כאמור.

סעיף 52ד. לחוק ניירות ערך אף אוסר על אדם (שאינו איש פנים בחברה) לעשות שימוש במידע פנים שהגיע לידיו, במישרין או בעקיפין מאיש פנים. בכך, פורש המחוקק 'רשת ביטחון' רחבה יותר לאיסור הגורף המונע את השימוש במידע פנים – הן כנגד מי שהמידע נגיש וזמין בעבורו מעצם עיסוקו ומעמדו בחברה/תאגיד, והן כנגד צד ג' המקבל את המידע מידי איש הפנים.

 

תרמית בקשר לניירות ערך – סעיף 54 לחוק ניירות ערך:

בסעיף זה מייצג את עבירת התרמית המרכזית בניירות ערך המייחסת לנאשם הונאה ודרכי רמייה בכל הנוגע לשכנוע אחרים (בכוח או בפועל) לרכוש או למכור מניות/ניירות ערך, וזאת תחת יצירת מצג שווא, תחבולה והטעייה. כמו כן, חל איסור על אדם להשפיע בדרכי תרמית על תנודות שער מניות/ניירות ערך, וזאת במובחן מפעולות שנעשו לשם ייצוב מחירן של ניירות ערך או מניות.

 

חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 – עונשין: סעיף 47 לחוק:

הגבלת תחרות מכוונת בין גורמים עסקיים הנעשית במסגרת התקשרות הדדית, מהווה עבירה שכן מדובר בהסדר כובל המנוגד לחוק. משכך, צד להסדר כובל שאינו מעוגן על פי חוק צפוי לסנקציה בת 3 שנות מאסר או קנס משמעותי. אף אם קיים הסדר כובל חוקי, הפרת תנאי בהסכם, הימנעות מהודעה על מיזוג או מעשה שיש בו משום מיזוג (מלא או חלקי) תגרור סנקציה עונשית. גורם המנצל לרעה את מעמדו בשוק מתוך מטרה להפחית את התחרות או לפגוע בציבור צפוי אף הוא לסנקציה פלילית. למעשה, מטרת החוק לשלול קרטל (התאגדות) בתחומים שונים כאשר נפקות הקרטל הינה פגיעה ישירה בציבור הרחב.

 

עו"ד עזריאל פרידנברג, עורך דין פלילי מומחה בעבירות צווארון לבן, התקשר עכשיו לייעוץ ראשוני חינם

050-9000778

                   

 

                      בתחום מעמד אישי הכולל

 

 

משרד עורכי הדין עזריאל פרידנברג ושות' מתמחים בסכסוכי גירושין בייצוג בכל הערכאות, וכן גם בעריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, הסכם לשלום בית, טיפול בתביעות ירושה, בסכסוכי ירושה, צוואות ועזבונות. תביעות לבית המשפט למשפחה ולבית הדין הרבני בנושאי גירושין, מזונות, משמורת ילדים ותביעות רכוש, הליכי גישור וליווי תהליכי משא ומתן.

 

בתחום דיני המשפחה המשרד מטפל בסכסוכי גירושין, בהסכמי גירושין, הסכמי ממון, בתביעות שונות לבית המשפט למשפחה ולבית הדין הרבני בנושאי מזונות אשה, מזונות ילדים, אלימות במשפחה, תביעות רכושיות, תביעות משמורת והסדרי ראיה, אפוטרופסות, תביעות לפי חוק אמנת האג (חטיפות ילדים) ותביעות הגירה, צו עיקול להבטחת מזונות,  צו עיכוב יציאה מהארץ, הוצאה לפועל בנושא מזונות, שמירת זכויות, הלכת השיתוף, איזון משאבים, צו עיקול לצורך שמירת זכויות, צו למתן דו"ח וחשיפת מידע, ידועים בציבור, מזונות ידועה בציבור, שלום בית, עגינות, התרת נישואין, צווי הגנה, אימוץ.

 

                     בתחום דיני ירושה וצוואות

 

המשרד עוסק בסכסוכי ירושות, בהכנת צוואה, טיפול בירושות, בקשות לצווי ירושה ובמגוון הנושאים המשפטיים הקשורים בטיפול בירושות ויישוב סיכסוכים בירושה. הכנת צוואות ובקשות לקיום צוואה, כינוס נכסים, ניהול תיקי עיזבון, פירוק שיתוף במקרקעין וניהול תביעות בבתי המשפט בנושאים אלו.

 

בתחום החוזים: ניסיון רב ומקצועיות בתחומים רבים מקנות למשרד את היכולות לעריכת חוזה המותאם במדוייק ללקוח ולתוצאה אליה הוא מכוון. המשרד ידוע כעורך ובונה חוזים כספת המשיגים את המקסימום בראיית פני העתיד.

 

עורכי הדין במשרד מופיעים דרך קבע, בכל הערכאות המשפטיות. המשרד מטפל בתביעות בבתי המשפט למשפחה בכל הארץ, בבתי דין הרבניים, בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון.

 

 

 

 

_______________________________________________________________________

לתאום פגישה בירושלים או באיזור המרכז:

טל-  02-5662662   050-9000778       

פקס:  02-5631631 

דוא"ל: azrielilaw@gmail.co

_______________________________________________________________________